ביום חמשי ב- 8.7.2021 בערב, ברחוב רוחמה 11 בתל אביב (במתחם נגה) תיפתח תערוכת עבודות שהן תוצר של שתוף פעולה בין אמן ואומן ידועים. מוטי מזרחי הנו פסל ואמן רב תחומי במרחב הפיגורטיבי ומוכר מזה שנים. מוטי מזרחי יצר ממקום של נכות עקב מחלת הפוליו כשהוא חווה קיפוח גופני מכוח הטבע עמו הוא מתעמת כל חייו. את לימודיו השלים ב"בצלאל" והמשיכם בחוגי לימוד שונים. מנקודת התצפית האישית שהטבע קבע לו צפה והתריס כנגד אי שוויון חברתי וכנגד שליטתם של כוחות חברתיים כנגד שכבות חברה אחרות. יחד עם זאת הוא לא החמיץ את צד האבסורד וההומור המרפא שקיימות בתופעות מהן סלד ונתן להם מקום של נופך ביצירותיו. לפיכך, דימויים כמו מלח ("מלח הארץ"), משקולת ("אימון" , "הכבדה") אקדח ("אלימות", "הגנה") הנכללים בתוכן התערוכה ושילובים שלהם ניתנים לפרשנות אישית ולבניית התייחסויות כרצון המתבונן .
לעבודות המוצגות הגה מוטי מזרחי דימויים לקוניים שנועדו לשאת את עצמם כאותיות של "כתובת על הקיר". הדימויים מורכבים מצילום פיסולי של אובייקטים מוכרים המהווים סמלים לשוניים וויזואליים. שילובם יוצר היגד ואמירה אסוציאטיבית המתקשרת עם תכנים אישיים לאומיים וחברתיים גם יחד. ביצוע העבודות היה פרוייקט מיוחד שהשלים את הרעיונות של מוטי מזרחי ובוצע כולו על ידי שוקי קוק. השיטה בה העבודות עובדו נקראת סקנוגרפיה ומשמשת את שוקי קוק, צלם סטודיו ואמן צילום ידוע שחווה את ההיסטוריה של הצלום מהמצלמות הפשוטות ביותר ועד העולם הדיגיטלי הנוכחי. המדיה שרתה את הדחף שלו להתבונן במציאות טוב יותר ולזהות בה מרכיבים והיבטים שהעין אינה מורגלת לקלוט. מפגש אקראי של שוקי קוק עם מצלמת חלל של נאס"א (סוכנות החלל האמריקאית) המצלמת אובייקטים ממרחק עצום ובדיוק עילאי שינה את תפיסתו לגבי ייצוג צילומי של אובייקטים.
מצלמת החלל היא סורק-על ומדייקת את האובייקט שסרקה ואת רבדיו הזעירים ביותר. חווית הצפייה היא של תלת מימד ובגרעיניות של החומר שמרכיב את האובייקט המצולם. הסריקה הופכת את הדימוי המצולם למוחשי לכאורה עם אפקט הולוגרפי, קיימת תחושה של ריחוף והעדר מגע בין הדימויים המצולמים כחלק מהעדר הקשר הקיים ביניהם בפועל למעט בדמיונו של המתבונן. במציאות, הנרטיב הלאומי והחזון הופקעו ע"י הפוליטיקה של ממשלות, וסמלים לאומיים שועבדו לתעמולות המשרתות אתוס של מגזרים שונים. כאן ניתנת למתבונן ההזדמנות להתייחס באופן חופשי לדימויים אלה במרחב של חוויית התערוכה. את אותה חוויה יוכל המבקר בה לקחת עמו ולעבד אותה עם עצמו גם הלאה.
הדימויים קרי ה"אותיות" הינם אבני בנין של שפה ממצה שמוטי מזרחי הגה. הדימויים קוטביים ורב צדדיים. שילובם מציג קולאז' סימבולי, המלח אשר מעליו הדימויים מונחים כמרחפים הוא חומר שבלעדיו אין חיים מאידך בכמות גדולה מדי הוא שולל חיים . "מלח הארץ" היה יסוד לתקופת המדינה, מולו קיים "ים המוות" שהוא אתר טבע גווע עקב ניצול משולל רסן, מה שמזכיר את הצו של משה רבנו בשירתו האחרונה "נתתי לכם את החיים ואת המוות, ובחרת ב……". המשקולת מתקשרת עם מאמץ גופני מייצגת גם את הקושי של שמירת אתגר מיוחל לאורך זמן . האקדח הוא כלי התקפי וגם הישרדותי, סמל לעם שחי על חרבו וגם למד לעבד את הידע שלו לייצור כלי נשק, גם מזכיר את החופש הקטלני שיש למשתמשים בנשק ללא מצפון. המיצגים מעלים שאלות ואפשרויות ולא בהכרח תשובות, ביטויים חידתי וקיומי ומזמין פרשנות ודיון. איכותן התלת ממדית של העבודות ניתנת לחיווי בצפייה ישירה במקום, זו עשויה ליצור במתבונן בהן את החוויה המלמדת שלה נועדו ה"אותיות" וההקשרים שיולידו בו תובנות בהמשך.
שוקי קוק: אוצר וסקנוגרפיה מיכל סדן : יח"צ
ראיין כתב וערך יואל אמת חבר איגוד העתונאים במגזר האקדמי.
כתבה מאד מעניינת הן בהציגה את אמנותו של מוטי מזרחי האמן המחונן בתערוכתו הכל כך מיוחדת, והן בהציגה את שילוב עבודותיו עם הטכנולוגיה המיוחדת והחדשנית – הסקנוגרפיה של שוקי קוק.
I was suggested this website through my cousin. I am no longer positive whether this publish is written through him as no one else realize such designated about my trouble.
You're incredible! Thanks!