עיבוד עבר זנוח אל הווה מחייה – כיסודות ביצירה של האמנית לי הדר.
בבניין המועצה האזורית מנשה מוצגת עתה תערוכה מעניינת של עבודות יד בסגנון ה- READY MADE של אמנית צעירה, לי הדר מקבוץ מענית. לתערוכה קראה "דברים שמצאתי בפח" כשם האתר שפתחה למען העבודות כרמז למקור השראתה וחומרי הגלם ליצירותיה. זו תערוכה ראשונה של לי, אוצר התערוכה הוא צביקה אלטמן, אמן בזכות עצמו ומנחה אמנים, המתמחה בין היתר בהקמת תערוכות אמנות במבני צבור. גישתו הביאה את האמנות אל הקהל במקום עיסוקיו מבלי להמתין שאותו קהל יצא מאזור הנוחות שלו.
לי הדר בת 38 כיום אם לשני ילדים צעירים, החלה ליצור באופן ספונטני בצעירותה, מלקטת חפצים ישנים, מדביקה, צובעת ומקנה להם חיים חדשים. נטייתה זו נשמרה והתגברה הינה בוגרת מכללת ויטל במגמת עיצוב גרפי. בהמשך דרכה למדה לתואר שני במנהל עסקים ועסקה בעיצוב גרפי בתחום המיתוג והשיווק. העבודה במשימות תכלית לא סיפקו את מאווייה כאמנית השוחרת דרור לדחף היצירה והביטוי ללא מגבלות של מטרה ותועלת.. בשנים האחרונות קיבלה מהקיבוץ מקלט בו החלה ליצור. למטרה זו שימשו עצים וחלקי רהיטים שנזרקו בין היתר ושימשו כחומר השראה מהם בנתה ושחזרה יופי שהושלך הצידה כחפץ שיצא משימוש.
סגנונה מייחד אותה לקבוצה של היוצרים מכל חומר גלם שהוזנח, משמישים אותו מחדש ומעניקים לו חיים חדשים. יש בעבודה זו מיסודות הקיימות ושימור חומרים שערכם לא מוצה והן מיסודות של אמנות האלתור המשתמשת בחפצים ישנים כמקור לגירוי ואסוציאציה. התוצר שלה לוכד זכרון מהעבר ויופי שנס ליחו עקב אופנות מתחדשות ומיישנות לבקרים.
הפעילות של לי חורגת מעט מהסגנון המקובל בזאת שהיא מוסיפה צבעים, עיבוד הכולל בין היתר ציור, הדפסה והדבקה של אותן שאריות שמצאה בפחים וחצרות. בפעולתה זו היא מחייה אותם מחדש תוך שהיא מכילה בהם דימויים מודרניים, אקספרסיביים וגם נטורליסטים שמחדשים את ימיהם.
רגישותה של האמנית הינה לעבר, להיסטוריה של החפצים שהושלכו והיותם מכילי זכרון אישי שהוזנח. לחפץ שיוצר בעבר יש אופי ויעוד ולי מוצאת בהם הווה ועתיד. היא מביאה אותם להווה כארכיאולוגית של יופי ומשמרת אותם לעתיד, את היופי הזה היא מעניקה לעצמה ולצבור שרוכש את עבודותיה.
העבודות עשירות בדימויי חירות וטבע, חיות ונופים שהם אבני יסוד בגישתה של האמנית לאהבת היש, לביטוי ולחיים והן מוצגות בין היתר בגלריה "פחות מאלף"בתל אביב.