בגלריה הממוקמת בקומת הכניסה של בניין המועצה האזורית מנשה, נפתחה בתאריך 19.7.2018 תערוכתו של אמן חרש ברזל רב המוניטין זאביק גוטליב. גוטליב הינו אוטודידקט בתחום פיסול זה מאז למד עבוד מתכת בתיכון, ובהמשך רישום וציור ממורים אותם פגש.
יחסיו עם המתכת הם יחסי חוקר ואוהב. בעבר עסק רבות במבנים לשימור, להגברת ושימור יופיים. בהמשך הקים סטודיו לנפחות ועבוד ברזל, אשר פועל ומגדל דורות של אומנים ואמני ברזל. את עיסוקיו ומגוריו מיקם בקיבוץ מגל, מקום בו הוא מחבר בין עבר והווה. העבודות המוצגות הן על פניו פיסוליות אירוטיות אך הן גם מגשרות בין קצוות. הרכות של גוף האישה ונפשה והקושי של המתכת הטעונה עיבוד והכנעה, נפגשים באש היצירה של כור הנפחות של האמן בו הוא רותם את הקצוות לצורה סופית ונשלטת. הברזל לובש חיים, הם והתנועה מונצחים בחומר זה נצחון הרצון היוצר השואף לבטא את פנימיות האמן ולעצב את רשמיו על ידי עיצוב הנוף החצוני לו.
הדימויים רבי מימדים ושכבות כאדם עצמו, והשאיפה למרום ולהינתקות מכוח הכובד של המציאות שזור בכל עבודה. האמן הצליח להתמיר תשוקה, משיכה והתלהבות בדימויי הנשים שהציתו אותו, ומצליח לשמר אותן רגשות בקלילות שלא אופיינית למתכת הנושאת אותן . בעיצוב הפיגורטיבי לעיתים מוקצן ניתן לחוש שהוא שומר על תכונותיה הברזליות והמכניות של המתכת, כדי שלא נשכח את כוחה והיותה חלקי מכונה אנושית רבת כוח הכפופה לחוקים המשתלבים עם הדחף האנושי, הספונטניות והתשוקה. בתקופה זו בה יש נשים הדוגלות באי שמוש בגוף האישה למטרות שיווק, עידוד פעילות ופוליטיקה, נותר לראות בגוף האשה אמצעי נעלה לביטוי רגשות שהוא גם שיר הלל ליצירה אמנותית יחודית.
אוצר התערוכה צביקה אלטמן.
הערה למיקום: קיום תערוכה במקום צבורי הוא התשובה למצוקת הגלריות והאמנים המעוניינים בקהל מתעניין מצד אחד והימנעות ממחירי תצוגה בלתי סבירים. האמנות מגיעה אל קהל היעד במקום להמתין לבואו והתוצאה היא WIN WIN לטובת כל הצדדים. תבורך היוזמה של המועצה להעמדת השטח לטובת אמנות ישראלית.
התערוכה פתוחה בימים א-ה בשעות 09.00 עד 16.00במבואה לבניין המועצה האזורית משנה.