בתאריך 2.בנובמבר בצהרי יום שבת תיפתח בגלריה המרכזית בעין הוד תערוכה המסכמת דרכים בחייה האישיים והאמנותיים של האמנית . בתערוכה מוצגים ציורים וקולאז'ים מחומרים מעורבים. המוטיב המוביל הוא דיון בסוגית הזהות דרך בחינת המושג "אני" וזיכרונות המשמשים חומרי גלם מתכלים לזהות המתעדכנת תדיר. מסעה לאיתור זהותה התחיל בבית ילדותה בה הדמות המשמעותית אישית וגם הצבורית היתה של אביה שהיה אושיה בתחום התרבות והחנוך, יהויקים פאפוריש. על ברכי ספרי הגיאוגרפיה ואטלסים שהפיק גדלו והתחנכו דורות של הורים ומחכנים. דמותו יצרה מופת אך גם דילמה לאופן ההיפרדות ההכרחי ליצירת זהות אישית תוך שימור איכויותיו שההזדהות עמן היו חשובות לאמנית.
הדילמה של "מי אני ועד כמה אני אני" היא משמעותית יותר כאשר הגדילה היא בצילו של אדם דגול. רות פאפוריש השכילה ללכת בדרכה תוך צמידות לערכי אביה. תחילה עשתה תואר בפולקלור יהודי בהמשך ניהלה עסק של צורפות במשך שנים. העסוק החומר ובצורנות אסתטית היה מבוא להמשך דרכה בעולם האמנות ובו רכשה מיומנויות יסוד. עברה ומורשתו של אביה וכן זיכרונות ילדות, טובים וטובים פחות, התדפקו על מפתן ההווה ובסופו של דבר פתחה להם את דלתה. לפני כ 15 שנה, פנתה רות וינשטין פאפוריש לעסוק באמנות כעסוק בלעדי. התוצאה היתה יצירות המאפיינות אותה, השתתפות בתערוכות מאמרים וראיונות, והגדרת זהות אמנותית ואישית משלה.
רות משתמשת בצבעי אקריליק, עפרונות אקריליק וכן בקולאז'ים כדי לתאר זכרונות, הלכי רוח, והתכתבות עם השפעות של אביה המלומד. היא משתמשת בכתביו שליוו דורות כחומר אסוציאטיבי כיומן חיים. לעיתים היא מכניסה כיתוב באותיות ראי כאתגר לפענוח וכמטפורה לחידתיות שהיא רואה במובן מאליו, בכתב שאמור על פניו לשקף עובדות אך לעיתים הוא הפוך מכוונת הכותב. יש בחלק מהעבודות הדגשה של אפילה המלווה את המעמדים המתוארים בהן, לעיתים היא אף שלטת. באותן עבודות אפילות במיוחד הפרט האנושי מצויר כדימוי ילדי, לא בוגר, משדר חוסר אונים כפליט של כוחות חזקים ממנו. הסגנון לעיתים נאיבי בתוך מרחב אקספרסיבי.
השימוש במלים מתכתב עם העולם המילולי הממושטר בו אביה פעל וממנו חרגה אל הביטוי הויזואלי וספונטני. במרחב שלה היא קבעה את הכללים ואת האמירות תוך שמירת זיקה לעברה. העבודות המוצגות הינן סיכום בשל של דרך אישית הממפה מחוזות זכרון וחוויה של האמנית. הן מהווים דפי יומן של עסוקה בהתמודדות והתפתחות על רקע אישי וגם לאומי קולקטיבי, כאשר הביטוי האישי וסגנונה המיוחד הם עדות לכך שהצליחה בדרכה אל האני הנוכחי. התערוכה תוצג עד 20.11.19
אוצרת התערוכה דניאלה טלמור צילם רן ארדה