בתאריך 6.9.19 יום ו' תיפתח בגלריית בן עמי אשר ברח' החשמל 12 בתל אביב, תערוכת יחיד של יוצר באמנות דיגיטלית. הייחוד האמנותי, השנינות ורוחב היריעה המוצגים אינם בכדי והינם גולת הכותרת בישל האמן הנמצא בשלבים האחרונים של מחלת ניוון שרירים והינם בחזקת מורשת וסיכום דעה על החיים גם יחד.
ירון זוהר עסק שנים רבות במדיה היוצרת "מציאות משנית" וגם בדיונית, סרטים, אנימציה, אשר יצרו בין היתר את תרבות האסקפיזם וצפייה המאפשרת בריחה מהמציאות בסרטים ואף בתקשורת. יחד עם זאת נגעה אמנות זו באופן אלגורי בחיים האמיתיים, מטויחים, מוכחשים, מוסתרים ובלתי מדוברים של החברה והפרט. הכוח של מדיה זו להגיע לרבים והשליטה בתכנים המוצגים בה תאמו את כשרונו של ירון בעריכה, תסריטאות, ואת תכונותיו כבעל הומור שנון ונבון אשר אפשרו לו בין היתר את ההתמודדות במצב הכמעט בלתי אפשרי להכלה של תהליך סופני שאינו מותיר ברירות.
במצב זה בו האפשרות הנכונה היחידה היתה למצות את חווייתו המקצועית והקיומית, הפיק ירון כמות רבה של עבודות, רובן ציורים דיגיטליים, המתארים את הקוטביות הסותרת של מציאות רבת היבטים מנוגדים, בה הכול יתכן בסתירה רבת מימדים. במציאות בה הכאב והסבל גרים בשכנות עם צחוק והנאה, מציאות בה אתוסים ואייקונים משרתים דעות ואמונות שונות בערבוביה שהאדם יצר. כל חוויה אנושית מוכרת עובדת תיעוד והדבקה בקולאז' מרהיב שאינו מתיר חוויה לא מעובדת על ידי האמן.
השימוש שירון עושה באמנות זו הנו בחזקת סוריאליזם דיגיטלי השונה מהמוכר. ההיגדים המגוונים והדימויים הסותרים דומים לשפת הלא מודע אשר משתמש בכל חומר אסוציאטיבי כדי לומר את דברו. יורם מצליח לרקום מאגר צבעוני ומרהיב בעושר דימויי ומצליח להמשיג את הקיומיות בה אנו חיים והאבסורדיות אותה הוא חושף ללא רחם אך בהומור.
בהתבוננות בעבודות שלו ניתן להבחין בהתכתבות מסוימת שלהן עם העבודות של אמן ימי הביניים "הירונימוס בוש" זאת בצבעוניותן ובפרוט הרב של נושאיהם שהם האדם במצבי חטא, קלון וגיחוך גם יחד. לאמן ההולנדי היו מטרות אחרות בציוריו אולם הן משיקות לחוויית ההתבוננות בציוריו של ירון.
ירון זוהר חוצה גבולות תרבות וזמן, ומכיל בעבודותיו כל היגד שניתן להיאמר על המציאות, החל מ"כל מה שלא תאמין אפשרי" ועד "מה שתאמין אכן קיים" ובמרחב זה היצירות מכילות כל אמירה אפשרית. החוקיות השולטת בתכנים היא כאוטית, פרדוקסלית והומוריסטית מה שמאפשר את הכלתן בצפייה מהנה זאת לעומת עבודות כאוטיות של אמני "סוף העולם" שגם להם מקום כבוד באמנות.. התערוכה של ירון זוהר הינה מודל לאפשרויות בלתי מקובלות לכל השוחר אמנות שוברת כללים ומוסכמות. כאמן ואדם בסוף דרכו ירון מוריש לנו את חוויית כוחו של הדמיון היוצר שפועם אצל כל פרט ובכל מצב המאפשר את ביטויו.
אוצר התערוכה יוחנן הרסון,
אחראית יח"צ מיכל סדן