MyCongo תערוכת פיסול של לורה פנחס

בגלריה לאמנות שבטית בתל אביב נפתחת ביום ו' הקרוב תערוכת פיסול של הפסלת לורה פנחס.  העבודות המוצגות בתערוכה מתחברות ליעודה של הגלריה המנוהלת על ידי האוצרת גליה דוכין – אריאל לפיה אמנות שורשית, שבטית ומסורתית נדרשים לשימור  וביטוי של הראשוניות כמשקל נגד לזרם העכשווי מודרניסטי המחפש לפרוץ גבולות מוכרים. העבודות שנוצרו על ידי לורה פנחס בארץ בהשראת שהותה עם משפחתה בקונגו יוצרים תעוד לעולם המרוחק מאתנו במהותו, זהותו ותרבותו החברתית והאנושית. בזאת מציבה לנו האמנית ראי שונה וזר המקרב אותנו לעולמות נשכחים של ערכי תרבות ששרדו את הקידמה במקומות בהם היה לאותם עולמות וערכים מקום וכבוד.

לורה פנחס גדלה במשפחה שוחרת ועוסקת באמנות ואף היא למדה ציור טקסטיל, כאשר הגיעה לקונגו עם בעלה ומשפחת לנהל עסק בתחום צביעת בדים, החלה את חייה הכפולים הן בחוג הישראלים והזרים שחיו באפריקה והן בקשר עם האוכלוסיה המקומית. בין היתר למדה בבירה קינשסה במוסד Beaux Art. שהשלים את לימודיה בישראל ועסוקה בציור טקסטיל. לימודים אלו והתרבות השונה היו שיכבה נוספת מעל ההשפעה של האמנות האמריקאית שחוותה לרבות של אקספרסיוניזם בסגנון וואן גוך. הדימויים מסביבה שידרו שלווה ופשטות שהיו מהותה ואליהם התחברה מחדש בלגיטימיות מלאה שהסביבה שידרה.

הקשר עם אנשי ונשות קונגו היה מגע עם ראשוניות אוטנטית שאינה רוויה באווירה היפר טכנולוגית וניכור תחרותי. הפשטות וההדר של הלבוש התחברו עם ההתנהגות והיחס של האנשים זה לזה. המשפחות שידרו ליכוד פנימי שהביאו אותה לבטא זאת בהתפעלות פיסולית ובשפה שלה. העבודות הן תרגום חוויה ויזואלית ושל הווי יום יומי ומחמיאים לדימויים שבחרה לפסל. הגובה של הדימויים גורם להם להיראות נישאים  בגובה, הלבוש עוטף את הדימויים בהדר מופשט שעוקף את הנטורליזם והדמויות משדרות את ההתפעלות של האמנית מאיכותם האנושית שאינה מובנת מאליה.

אוצרות:  שלי רשקס ונילי ויצטום יח"צ:   מיכל סדן צלם: רן ארדה

ראיין כתב וערך : יואל אמת – חבר איגוד העתונאים בסקטור האקדמי.  © כל הזכויות שמורות