בקיבוץ מגל בסטודיו של עמית קבסה מוצגת תערוכתה של נעמי כרוך הכוללת ציורים מתקופה מכוננת בחייה. יש בהן סיכום דרך ופרידה מפרידה בלתי נמנעת. אורות וצללים קיימים בחיי כל אדם, לעיתים האור מעצים והצל דוהה, לעתים הצללים מעצימים ומחשיכים לרגע את האורות. פרידות בלתי נמנעות הן אירועים המטילים צילם זמן רב בהיותן אירוע חי וכואב. ככל שהפרידה לא היhתה מובנת מאליה – תחושת האובדן הפתאומי מכבידה עד כדי חשיכה. אולם כפי שהברק מאיר לשנייה ונעלם כך חשיכת האבדן מתפוגגת מכוח האור אישי הקיים בכולנו.
נעמי כרוך אם ל -3 חיה ויוצרת בסטודיו שלה בכפר יונה. נעמי מציירת באקריליק בסגנון אקספרסיוניסטי – מופשט וחוקרת את עולמה הפנימי, רגשות, תחושות, תהייה על מהות הקיום ומרקמיו, ומבטאת באופן צורני בפורטרטים מצבם ודמויות שפגשה את המציאות שנקרתה בדרכה, בצבעוניות המאירה את מסעותיה במחוזות הנפש. נעמי כרוך הינה בוגרת המדרשה לאמנות פלסטית ב"ש וחברה באיגוד אמני גבעתיים ר"ג (2012). בדרך השתלמה באוצרות בשנים2013 – 2014 בגלריה לאמנות שורשים בת-א. נעמי החלה ליצור בשנה 1990 במקביל לעבודה בשיווק עיצוב ונהול וכן גידול משפחה מאז 2010 עוסקת באמנות בלבד ומציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות.
המפגשים אם האור והצל בחיים ליוו אותה בתחושה המתמדת שהחיים הם על הקצה כל העת ויש להאיר אותם ככל שניתן כדי לבטל את החשיכה המאיימת. פטירת אביה היתה נקודת מפנה שדרשה התאוששות ותחייה מחדש. מצבי אבלות שלה ושל קרובי משפחתה ליוו את דימוייה באותה תקופה, עידן הקורונה שיצר סגירות היווה מעבדה וכור היתוך ליצירת עבודות מנקות משקעי צער והארקה שלהן אל קרקע התקווה הצומחת מחדש. העבודות המוצגות משקפות את התצפיות שלה על קרוביה ועל עצמה, מתמודדת עם הזכרונות ומתעדת אותם כדפי יומן על מנת שימצאו את משכנם על בדי הציור לקראת פרידתה מהן והמשך למחוזות של שמחה והכלה.
לנעמי נור נוצר חיבור עם עמית קבסה בעל הסטודיו בקיבוץ מגל. הוא זה שגם הציע לה את התערוכה ואת הסטודיו שלו וזאת המתנה שקבלה. ההשראה והחיזוק שקיבלה ממנו עודדו אותה להיחשף בפומבי ואת התהליכים שעברה בשנים האחרונות. נעמי כרוך חשה שהיא פתוחה להתנסות בדרכי ביטוי חדשים, וחולמת להגיע למצב בו תוכל ליצור באופן בלתי מוגבל בהיקף של "360 מעלות" כלשונה. הצורך במרחבי ביטוי הפועם בה עשוי להביא אותה להתנסויות ויצירת עבודות בהן לא התנסתה בעבר, ואת ביטוין ניתן יהיה לראות בעתיד וכפי שאמרה " מדי פעם צץ מלאך האומר לה להמשיך ולא לעצור" וממנו היא מקבלת את כוחה הלאה.
ראיין כתב וערך יואל אמת – חבר באיגוד העhתונאים בסקטור האקדמי. © כל הזכויות שמורות
.