"השתקפות" – תערוכתה של רינת שיינה דוידוביץ בחיפה

בבית האמנים ע"ש שאגאל בחיפה תיפתח בשבת ה-6.1.18  בצהריים תערוכתה של האמנית דוידוביץ' . התצלומים הם של פסלים גדולי ממדים עשויים משעווה על קונסטרוקציית ברזל.  הדימויים מדמים מאובנים , דמויות בשלב קפיאה וחוסר אונים, כלואות בחומר עוטף אך בר שינוי במהות ותצורה. 

הבחירה המיוחדת של האמנית בתעוד מצבי כליאה אישית נובעת מרקעה האישי. רינה שיינה נולדה בשנת 1977 בתל אביב, גדלה בחולון למדה בתיכון עם מגמת עיצוב אופנה ולאחר מכן  המשיכה בשנקר. לאחר שרותה הצבאי למדה הנדסאות אדריכלית, היא סיימה בהצטיינות ועסק בתחום זה ואף המשיכה בלימודי תואר ראשון בעיצוב פנים במכללה למנהל במסלול האקדמי, אלה היו בתי הכשרתה המקצועית. בזמן לימודיה חוותה טראומה אישית שארעה לבן משפחה עקב רשלנות  רפואית ואז  חוותה את המצב של חוסר אונים פיזי וכליאה.

הארוע העיר את תשומת לבה הפעלתנית לכליאה הפוטנציאלית קיימת ברמה העכשווית בתוך הגוף, האמונות מקובעות, תפיסות מגבילות, ומציאות חוסמת. מכאן פנתה לעסוק  בהיבטים האמנותיים של מצבי חומר, יחסי גומלין בין סוגי חומר כמייצג את הדיאלוג של רבדי הנפש המתעמתים ביניהם ועם הקשיים שהמציאות הפנימית מייצרת מול אלה של החצונית שהוא דיאלוג נצחי וסיזיפי. מאז הוצגו עבודות שלה בתערוכה קבוצתית ברמת גן, בשנת 2015 קדימון של תערוכה זו הוצג בבית  הכט בחיפה, ומאז היא פעילות בסטודיו לאמנות ברחוב המחוגה בפלורנטין .

הדימויים המאובנים וכלואים מיצגים פוטנציאל כלוא ורצון לתאר ולהבין את גבולות החומר כמייצג את המתחים שבנפש. השמוש העיקרי נעשה בחומר השעווה, שטופטף בהליך ממושך על רשתות מתכת , בתוכם שוקעו ראשי בטון יצוק אשר מדמים מאובנים וחנוטים שחיים לנצח ללא שינוי, רדומים ומחכים לגילוי וגאולה כמו של אדם במצב צמח או שתודעתו רדומה. כישוריה של האמנית כאדריכלית והן כאמנית פלסטית שולבו למיצגים תלת מימדיים שניתנים לחיווי ישיר, מעורר תגובה וחקירה.

כל עבודה מייצגת מסע חקירה של מצב חדש ודיאלוג של האמנית עם עצמה, הקונסטרוקציות מייצגות את החלק  המובנה וקשיח של נקודת  המוצא, גנטיקה, גוף ותרבות ראשונית, שמאפשרות אך גם כולאות, השעווה מייצרת חלק אמורפי שניצוק בהדרגה  ע"י החיים והסביבה לשכבה נוספת הכולאת את הנפרש. בחלק מהעבודות הדמויות נראות כאשואפות לחרוג ממסגרתן בקרב אבוד שבו לאמנית אין תשובה לסיכוי לשבור את מחיצות החומר ולהמריא.

הבצוע של העבודות נע בין המקרי והמתוכנן. כאשר התשתית מוכנה, האמנית נותנת לחומרים המשמשים אותה להגיע למקומות ולמצבים שנבחרו אינטואיטיבית . המתח בין הפיזי והמטאפיזי בנפשה של האמנית הוא הציר המרכזי עליו הדימויים נוצרים, מצב הקפיאה ועובריות מעסיקים את האמנית כמצב תמידי אוניברסלי שעליו היא קוראת תגר.

התערוכה תינעל בתאריך 27.1.18   אוצרת את התערוכה דניאלה טלמור.

כתב וערך יואל אמת 29.12.17