בגלריה "הציפור הכחולה" בפתח תקווה, נפתחה תערוכת יחיד של זהבה סטאריק לאחר השתתפות במספר תערוכות קבוצתיות ויחיד בעבר. הגלריה הינה גלגול של בית קפה ומשכן אמנות פתוח שפעל בעבר הרחוק במושבה עד שהפכה לכרך אורבני. זהבה גדלה בפתח תקוה החל משנות החמישים ועד היום ועבודותיה מלוות את זיכרונותיה מהמושבה שהתבגרה לעיר מערש ילדותה ועד היותה אשה ואמנית בוגרת ושלמה בדרכה.
העבודות המוצגות בצבעוניות עזה מתחלקות צורנית לשני סוגים. סדרה אחת הן עבודות שנוצרו ב-10 השנים האחרונות במימדים גדולים יחסית. הסגנון אבסטרקטי אקספרסיבי, בעבודות אלה האמנית "מתפרעת" על פני הבדים בהם היא מטיילת בתשוקה למרחבי חוויה וביטוי עצמי. הסדרה השנייה בנויה מעבודות קטנות יחסית, מצוירות בארט ליין, לורדים וטושים, עם ריסוס שמקבע את הצבעים ונותן להם את הברק הסופי שמעצים את תוכנם הצבעוני. נדרשים העזה ואומץ כדי לצייר בחומרים פשוטים יחסית והמבטאת את היותה של האמירה האמנותית כנה וישירה ואף מתריסה.
הרקע של סטאריק היווה בניגודיות שלו לנטיותיה קרקע פורייה לעבודות המוצגות כיום ולהישגיה כיום. זהבה סטאריק גדלה באווירה שאינה תומכת בנטייתה לצייר. ההכוונה היתה ללמוד מקצוע מעשי ומועיל. האווירה של שמירת דת ומסורת דוגלה ב"הצנע לכת" ולא פירגנה לכשרון שאינו בהיתר הדת. לפיכך למדה חינוך ועבדה כגננת, גידלה משפחה ומילאה את חובותיה. שאיפותיה לצייר טואטאו לשולי הזמן המועט שעמד לרשותה, מעת לעת ציירה לעצמה ולמדה לסירוגין לצייר כאן ושם בחופשות שלאחר כל לידה. לאחר לידת בנה הרביעי החלה ללמוד בבית ברל ציור, -משם המשיכה והשלימה תעודת גמר בתחום האמנות והתקבלה כמורה בבי"ס "יבנה" בנאות אביב שם חלה ללמד ציור בחוגים וריכזה חוגים ועד שפרשה. לפני כ – 20 שנה החלה להציג בתערוכות את יצירותיה ונחשפה כאמנית.
החוויה האמנותית שמתגלית בעבודות שלה תואמת את חווייתה הפנימית. מול האבסטרקט המתפרץ בסערה שאפיין את עבודותיה הגדולות וביטא פריצת גבולות חוויה פנימיים, העבודות הקטנות ממושטרות יותר והצורות והדימויים מתוחמים בקווי מתאר בולטים המשקפים את תחושת המסגרת והסגירות שחוותה מסביבה. במקביל, בתוך תוכה חוותה חופש פנימי, עשיר בצבעים ומנעד אופטימי שהיו בלתי תלויים בחוויות היום יום. בעת הציור, סטאריק אינה במצב רוח המושפע מארוע חצוני כלשהו, היא מרוכזת כולה במעיין שגילתה בתוכה ומפכה ומניב שמחה כל העת. אותו מקור שצובע את עבר זיכרונותיה החל מביתה, נופי המושבה ניבטים מחלונה ומכל חפץ ועצם שהכירה הן מביתה או בדרכה לבית סיפרה החל מהיותה ילדה ועד היום.
יש לעבודות אפקט של ויטראז', הן מכילות הרבה אור, גם המוקרן פנימה וגם הקורן מהן החוצה. לחלונות יש מקום מטאפורי חשוב, הם אותו חלון פנימי בו הביטה מעת לעת לראות את נופיה שלה שאף אחד לא הצליח לחסום את אורם, ואת השמחה הבלתי תלויה שהיא חווה בטרנס היצירה. ההשפעות שהיו לסטאריק בדרכה נבעו מעבודות של זריצקי, לאה ניקל, וסטימצקי, אשר בקווים לא מדויקים ונועזים יצרו עולמות חדשים מנחי דרך לדידה. יש לעבודות הקטנות טעם של סיכום דרך ואלבום זיכרונות, הן צוירו בשליטה וספונטניות גם יחד. הדימויים השונים שצוירו אקראית, חוברו לאחר מכן בקווים מגשרים כמו אסוציאציות שעברו חיבור והפכו לאתוס והגדה.
אוצרת התערוכה שרה רז. התערוכה תתקיים עד 16.2.2020,.
שעות הפתיחה: ימים ב, ג, ה מ17.00 עד 19.00 / בשישי-שבת .00 11.00-13.