"
גליון 519
23:40 07/04/2016
מגזין המושבות >תגידי, זה אמנות? הוסף תגובה תגידי, זה אמנות?
יואל אמת 100 שנה לתנועת הדאדא בתערוכה חדשה במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד. בתערוכה הנוכחית הוזמנו 12 אוצרים להציג את עקרונות היסוד של התנועה ולהביא אמנים המייצגת לדעתם את רוח העיקרון הדאדאיסטי ההקשרים שבעבודות חורגות מהתקן המקובל ומנסות לומר היגדים ומסרים באופן לא שגרתי המזכיר את שפת החלום. [צילומים: יח"צ].
התערוכה שנפתחה במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד חוגגת את יום הולדתו של זרם האוונגרד באמנות המשפיע עליה עד היום. העבודות קשורות בחזונו של מרסל ינקו מקים תנועת הדאדא בישראל.
מרסל היה יוצא זרם האוונגרד שקם באירופה לאחר אכזבת קהילת האמנים מתרבות המערב לאחר מלחמת העולם הראשונה. זרם זה שהחליט לחדש דרכי ביטוי חדשים ולהתנער מהמקובעות של האמנות הקלאסית. תוצאותיה היו אמנות ניסויית, שניסתה לתאר את חיוויי המציאות מהמקום הסובייקטיבי, וזאת באמצעות שפה חדשה שתחבירה ואותיותיה היו עבודות שחרגו מהתפיסה המקובלת של שלם ואסתטי, אל החדשני, מלא חידה, טעון פרשנות ואסוציאטיביות. ההקשרים שבעבודות חורגות מהתקן המקובל ומנסות לומר היגדים ומסרים באופן לא שגרתי המזכיר את שפת החלום. השפה שנוצרה חסרת גבולות ומגבלות ומאפשרת לצופה בעבודות חוויה אתגרית, גירוי ואפשרות להתחבר למסרים שהם מעבר למילולי. זרם הדאדא פלש לסגנונות של אמנים רבים ואפשר במידה רבה את צמיחת הזרם האקספרסיבי האישי בין היתר.
בתערוכה הנוכחית הוזמנו 12 אוצרים להציג את עקרונות היסוד של התנועה ולהביא אמנים המייצגת לדעתם את רוח העיקרון הדאדאיסטי בנושאים שונים. התערוכה במוזיאון עוסקת בתחומים קולאז’, אסמבלאז’, פוטו מונטאז’, פרפורמנס, אבסורד, מיקריות, מחאה חברתית, פוליטית ואנטי מלחמתית, ערעור על הסדר הקיים, טיפוגרפיה, שירה, ready made ועוד.
בנושא קולאז’ ואסמבלאז’ בחרה האוצרת ניצן אבירי-שובל את האמנית ענבל הופמן היוצרת עבודה המורכבת ממאות פריטים לחלל המדרגות ופיר המעלית. עוד נבחרו גלעד כהנא המציג מבחר קולאז’ים עם דימויים אלימים, נחמה לבנדל המציגה פסולי ספרים ישנים וממחזרת את איכותם הנוסטלגית, רות נעם המציגה אוזן אדירה ובתוכה וידיאו המציג קולאז, הגר ניסימוב המציגה עבודת וידיאו עם מסכות, גיא קריידן עם העבודה "ערבים או רעבים" משתעשע באותיות הכותרת "מעריב", המראה ששינוי סמלים יוצר שינוי תכנים ואפשרות של מניפולציה במסרים בתקשורת, ואבינועם שטרנהיים שמציג כתובת גדולה עשויה עצמות בעל חיים והאומרת: Fuck off, מעין מיחזור אבסורדי של שאריות חיים.
בנושא פוטומונטאז’, בחרה האוצרת אירנה גורדון את האמן ניר דבוראי שהמקים חלל סגור בו העבודה "לקראת אחרי אורבניזם" מוצבת על התקרה והצפייה בה היא באמצעות מראות המונחות על הרצפה. העבודה הינה חלק מהזרם המציג כיום את הכאוס האורבני כפעולת הרס ולא כפיתוח בניסיון לשלוט על התופעה שיסודה הוא בריבוי טבעי פרוע והעדר יחס לסביבה.
בנושא פרפורמנס, בחר האוצר יובל מסקין את האמן חוני המעגל אשר מציג בעבודתו "קורבן התפתחות שנבלמה" את קברו כשהוא עוד בחייו, ומסביבו מקוננות המספרות על האיש ופועלו. יש כאן קריצה לטקסי אובדן לאדם בעודו חי המתבטאים בין היתר בהכרה מאוחרת לאמנים על תרומתם לחברה, שמגיעה רק בשלהי חייהם.
בנושא ביטול צורות קיימות, בחר האוצר עודד קוטלר את חברי קבוצת תו שהוזמנה ליצור "גולם" במיוחד לתערוכה. העבודה על האייקון המיסטי יהודי שהיה מעין סופרמן אגדתי לא ינקה את שורשיה מהמיסטיקה היהודית, וההיבט הרוחני תורגם למובייל גדול תלוי מתקרת המוזיאון. הוא הורכב מסדרת חפצים ופרטי לבוש היוצרים יחד מין דמות, ספק אנושית ספק מכנית הנמצאת בתנועה מתמדת. וידאו המוקרן בצמוד לעבודה מתעד את שלבי יצירתו ופס קול שבו משוחח יואב טריפון, אחד מחברי הקבוצה, עם הגולם. הגולם משמש כעין סמל לכל אייקון תרבותי שהחברה יוצרת ובוראת יש מעין לצרכיה שלה.
הנושאים שנסקרים בהמשך הם רבים ומגוונים ומומלץ לצופה הסקרן ושוחר דעת להגיע ולהתבונן בעיני עצמו בעבודות הכוללות הסברים ואפקטים ממחישים בהתאם לכוונת האמנים. ההתרסה על המקובלות היא הקו השולט והגיוון בלתי נתפס ומשאיר את ההרגשה שביקור אחד לא יספיק כדי להכיל את הכל.
התערוכה תתקיים עד ה-16.6.16 במשך 3שלושת חודשי התערוכה יתקיימו מיצגים, מפגשים ויום עיון בנושא 100 לדאדא בשיתוף אוניברסיטת הנגב. התערוכה והמופעים בסיוע: אווטסט ישראל, המרכז לקליטת אמנים ותושבים חוזרים והמכללה האקדמית ויצו חיפה, היחידה ללימודי חוץ.