"פראנה" – כוח החיים
בגלריית הסדנא לאמנות ביבנה נפתחה תערוכתה של אתי עמרם, אוצרת ומנהלת לשעבר של המרכז האמנותי והגלריה בגבעת חביבה ב-20 השנים האחרונות. אתי תושבת וחברת קיבוץ דליה, אצרה ויצרה במשך השנים חווה מן הצד וגם התנסתה ביצירה אישית. הרקע שלה ככימאית קרב אותה לתהליכי הטבע הקמאיים שבבסיס קיומנו. הברזל החזק והחיוני לחיינו כמוביל חמצן לחלקי הגוף התקשר אליה כמייצג את אנרגיית החיים הטוטלית המקיפה והמהווה אותנו בתלות מוחלטת. פראנה זו כוללת גם את תהליכי הקורוזיה של הזמן שמכלה ומוליד מחדש בד בבד. פעולת החומצה על הברזל היוצרת פלומת צבע וחומר חדש קלטו את עינה כסימבול ליצירה הקיימת בתהליכי הכליה מביאים אתם. תובנה, בגרות, שחרור השלמה ולידה מחדש.
האמנית משתמשת בברזל כחומר ביד היוצרת תרתי משמע ומעבדת אותו ומציירת עליו בהיותו נוכחות נושאת המסר. דימוייה מכונפים ומאוירים בציפורים וקרני צבי ההופכות לכנפיים מסמלות את יכולת ההתעלות לגבהים ולמרחב כסמל ארכיטיפי לשאיפה למרומים הקיימת בנפשו של כל בן אנוש והמתקיימת דרך התהליכים שהיא עוברת בינה לבין עצמה. אתי עמרם היא בגיל הבירור והדיון הפנימי לאחר עשייה חיצונית עשירה. עבודות סיכום ופריחה הן מהסממנים הבונים של מצב זה המצמיח כנפיים לעוף החול הפנימי שלה כמו ענפים חדשים לעץ מזדקן שגילה את הצמיחה מחדש. ציטוט
מדבר האוצר רוני ראובן:" רעיונות, חוויה אנושית של עולמה הפנימי. החלודה אותה היא יוצרת על לוחות הברזל היא רכה יותר ובעלת צפיפות נמוכה, נוטה לפרק את הקיים ולהתקלף ממנו תוך חשיפת שכבה חדשה אשר שוב חשופה לאוויר, זוהי התחלה חדשה המחברת בין תקופות חיים שונות ובין בני אדם ואמנות גם הנושאים בעבודותיה מתקשרים למציאות החיים,
"הצבי ישראל" המתקשר למדינה וקורבנותיה, כנפי הציפור במעופה מתייחסים להסתכלות מגבוה על החיים ולהתנתקות מתחושות רעות" בחלק מהעבודות אתי עמרם כותבת את תחושותיה ואסוציאציות מהן בכתב ראי טעון פענוח כחלום המחפש מפרש ופורץ לתודעה. יש בעבודות מהן הודאה כי הרע והטוב, השלם והחלקי הם המציאות השלמה שמעל לשיפוט ורק ניתנת לחיווי. החיבור בין הכימיה שלמדה והיצירה שפיתחה מאחדים את העבר עם ההווה למרחב בו כל מה שהיה הינו גם הווה חי ובועט.
נעילת התערוכה בתאריך 15.6.2017
