בגלריה המרכזית בעין הוד מתקיימת תערוכה מעניינת המכילה עבודות של כ 40 אמנים ואמניות מתחומים שונים ומגוון סגנונות. כולם מכוונים לנושא אחד והוא המחאה נגד הקמת אסדות הגז מול חוף דור ודרום הכרמל שעלול להפוך לאתר טבע בסיכון הכחדה עקב זיהום. מקבץ העבודות הוא הפגנת כשרונות צעירים ובוגרים גם יחד, אשר יצרו וליקטו מאוספיהם עבודות ברוח המחאה. המיצגים הם במה לבחינת העמדה של כל אמן על מושג ההיפגעות כנושא קולקטיבי נפוץ.
(צלום של בן אריה)
כל אדם חווה פגיעה בכל רמה שהיא, בתחילה מקרובים, משפחה, מורים, חברים, בהמשך ממערכות המודדות אותו ומקטלגות אותו. ההיפגעות משיקה גם לנושא הקיפוח, בין אם על רקע ציונים בלימודים, שיוך חברתי, ובהמשך גם בגין מין, מגדר, עדה , מוצא ובהמשך בשייכות פוליטית.
הפגיעה במקורות אוויר, מים וקרקע היא חסרת גבולות ופוגעת בכל אחד, במישרין ובעקיפין. הקרובים לאתר הפגוע הם הראשונים למחאה על הפגיעה ושלילת הזכות לשמוש במקורות אלו ובהנאה מהם, והרחוקים מגיבים בהד של הזדהות ותמיכה.
האמנות הינה הד וראי משקף לחרדה מפני שלילת מקורות החיים והזכות להנות מהם ובאמצעותה כל אמן מבטא את עמדותיו שיסודותיהן בהיפגעות האישית שלו, התחברות למגדר או למקום בו בילה את ילדותו ועומד להישלל עקב מפלצת הפיתוח של מקורות אנרגיה המכחידה מקורות חיים.
העבודות של עיילה רזניק הן ביטוי למחאה אישית ומגדרית המתחברת לאיום הקולקטיבי. דימויי אשה עירומה חשופה ופגיעה, טובלת בים מזוהם שואבים את כוחם מחיווי אישי. הפגיעה במין הנשיי מקביל לדידה של האמנית לפגיעה בטבע שאינו מוגן וחשוף לאלימות של פיתוח טורפני.
האמנית דבורה ספז הרב תחומית ואקספרסיבית יצרה דימוי קולאזי' מחוק כעין הזמנה לישיבת אבל של אתר נכחד. יעל דרייזין מביאה תמונת נוף אבסורדי בו הדגל השחור המסמן סכנת חיים מהים מזהיר משמוש בחוף עצמו שהפך לאיום אקולוגי, .
דן חמיצר יצר עבודה מורכבת ממפת המדינה כחלק מחידת הקיום, האגמים סומנו כאבודים והחוף סומן נדון לכלייה, כמשחק מכור שסופו ידוע. האמנית בת חן שנייר מבנימינה מציגה בציורה הגרפי אודים של שרידי עצים שעברו כלייה ממנה נותר שילדם, אסוציאטיבי לאבדן תקוות ומטרות.
(עבודה של דן חמיצר)
עבודה מקורית במיוחד נעשתה ע"י תילי בר המציגה בפתח לגלריה מיצג ריח וקול. הוא מורכב מחבית שחורה תלויה, המבקר מוזמן להכניס את ראשו ולהאזין לקולות הים העולים מתוכה עם ריח של נפט. שלומית קופף יצרה מפת אזורי הכחדת נוף, כקונטרסט למפה המקובלת המתעדת שטחים ירוקים ומיושבים. דן בן אריה מביא עבודות המתארות גייזר כאוטי של דלק ועשן העולה ומאיים על האדמה שהכילה אותו. צלום של סרטנים משוועים היא כזעקה של הטבע להצלתו.
(צלום של עיילה רזניק)
קצרה היריעה מלתאר את עבודות כל האמנים בתערוכה משובחת זו שעומדת בפני עצמה כתערוכת אמנות מעוררת ומפעילה הן בנושא הערכי וגם כזרז לאמנים המחפשים דרכים לביטוי אישי משולב בתמה קולקטיבית. התערוכה תימשך כשבועיים ימים בלבד עד תחילת ספטמבר.
לחובבי שמור הסביבה והטבע ואמנות צרופה שמורה חוויה מתגמלת.