על זרות וניכור סקירתי השבוע במגזין המושבות
בגלריה המרכזית בעין הוד מתקיימת תערוכת יחיד חדשה של הפסלת אלה קימלוב. שם התערוכה "הזר" כשמו של ספרו של אלבר קאמי, מעיד על רוח העבודות. האמנית הותיקה מביאה עמה עיבודי חוויות וזיכרונות מקוטבים של מי שחוותה מספר מציאויות, שואה, עליה לארץ, הסתגלות מחודשת ומציאות משתנה, אשר טבעו בה את ההכרה שהקיום כרוך בזרות מתמדת אותה מנסה הפרט לשבור על ידי ביטוי והשתלבות.
האמצעים שקימלוב משתמשת הם מיצב עץ וברזל, עדות לעברה כפסלת וכן עבודות קליגרפיה מונכרומטיות נוקבות. השואה הטביעה בה חותם בלתי חולף והדימויים מנסים להשתלב במסגרת המכתמים שהאמנית ציירה כדמויות רפאים של זיכרונות על סבל וניתוק. אחד המיצבים "המקהלה" שמוצג באמצע האולם מורכב משלוש-עשרה דמויות, כל אחת מהן בנויה מראש מתכת הנעוץ בגזע גולמי של עץ אקליפטוס. הדמויות חוברו לאדני רכבת מסיביים המעידים על מקור השואה, והמיצב מתאר מצב טרגי בלתי הפיך בו גורלו של הפרט נכפה עליו בידי אדם ועל ידי תנאים שאינם בשליטתו.
העבודות מתארות חקירה, שאלה ותהייה על מקור הסבל והכאוס הקיומי, הכתב ככתב סתרים, הדמויות עטויות רעלת שחור מטשטש והתחושה של אין וזרות משדרים כמסקנה מסכמת. כוחן של העבודות הן בשאלות שהן מציגות ובגירוי ללא מענה וסיפוק. איכות העבודות עומדת בסתירה להווה המוצלח של אמנית, אשר מהווה ניצחון של הקיום האופטימי על תחושת האבדן והפגיעה השוכנות בפינה בנפשה של האמנית . אצרה – דניאלה טלמור
במקביל לתערוכה זו מתקיימת תערוכת "אמנים אורחים" המציגה תמונות מנוגדות באווירה לתערוכתה של קימלוב. אמנים אלה מציגים עבודות בצבע, מלאות חיות שאין בהם משקעי עבר פוגעני. קיומה במקביל של התערוכה גם הוא ראי למציאות בה הפכים וניגודים – סבל ויופי מתקיימים בכפיפה אחת, ובמקום הטוב ביותר להמחיש זאת בגלרייה לאמנות.