רשמים ממסעותיה של צליינית רוחנית
ביום חמשי זה ב 1.6.תיפתח בבית האמנים בתל אביב תערוכת ציוריה אש סיון כהן, אמנית ומציגה ותיקה מזה שנים. העבודות מסכמות חוויות ומסקנות בדרכה וחיפושיה החל מלימודי בודהיזם וטאואיזם ועד שמצאה חלק מהתשובות לשאלותיה בפילוסופיה היהודית. סיוון, כיום 40+, רשמה וציירה מגיל צעיר את הכשרתה המקצועית הראשונה קבלה במכון אבני בשנים 2006-9.
האירוע שהשפיע עליה במיוחד היו לימודי הפילוסופיה. אותם סיימה עם תואר ראשון כעשור לפני שהחלה ללמוד לצייר. הסוגיות בדבר ממשות החיים, אשליית האמת, ותהיות על פשרו של הקיום דחפו אותה גם בעבודותיה וגם בחיפושיה אל גבולות ידע חדשים. העבודות היו הדים לאותם תשובות שהתקבלו ומיצו את הבנותיה להיום לפיו הכל נמצא בהכל, והחומר והרוח נמצאים בדיאלוג מתמיד של טרנספורמציה התמרה וזיכוך, מחומר גס אל העדין וממבנה כאוטי אל מצב הרמוני ואסתטי. בשולי הדרך אותם עשבים שאנו דורכים עליהם גם הם מכילים את סוד הקיום וסיביהם מרכיבים גם את מפרשי האניות, רקמות חיות, וחלומות. יש בעבודות רמז להשפעה עש הקליגרפיה ואנימה היפנית העדינה וסמליותה.
בדרכה סיוון התמחתה גם באופנה ובד בבד הציגה בשורה של תערוכות בעיקר קבוצתיות. בשנת 2015 הציגה בתערוכת יחיד "עולם ההד" בבית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, באוצרות אסי משולם. בשנת 2017 השתתפות במספר תערוכות קבוצתיות ביניהן "פורמנט" בגלרית ספוקניק, אלנבי 122, תל אביב, "עצב הראייה" בגלריה שרה ארמן גורדון 29 תל אביב. סיון יוצרת על גבול החלום והעבודות מעלות תהיה על הווית המציאות של הדימויים המוצגים, רישומים קטנים של יצורים דמיוניים בלבן וכחול, מזכירים יצורים ימיים מקרוסקופיים שצוירו על ידי חוקרי טבע שטרחו להמחיש את הפלא החבוי בטבע. החיבור בין דמיוני ונוגע במציאות משיק לסגנון של הריאליזם הפנטסטי אם כי הגירוי הוא לשייך ולייחס את הצורה להרגשה ולחיווי אישיים. העבודה "הפרפר המתעורר" מתארת כצילום קריליאני התפתחות תאית ראשונית,
העבודה "שנת הנחש" מתארת תנועה סיבית דמיונית המזכירה מארג ותנודה בחלל של התהוות חדשה, "הספינה נעה" מתארת דימוי של כלי שיט המזכיר מדוזה, כיסוד אוניברסלי של שקיפות, תנועה והתמדה, העבודה "האור" מתארת דימוי שקוף של עוף החול הנצחי ונולד מחדש כאשליה של אובייקט. כל עבודה מזכירה עבודה אחרת בתערוכה, התחושה של הגעה אל גבולות הממשי וכי החומר הוא אותו חומר בכל הווייה, וכל אובייקט הוא וריאציה של קודמו. בזאת המציאות הופכת לבבואה של עצמה מוכפלת ומשוכפלת בתודעה ודרך החושים אל מה שאנו חווים בחוויית הקיום. "שירת העשבים" היא שירתה של האמנית לגבולות החדשים ששרטטה במכחוליה ככתב עלום המספר על גבולות החלל של תודעתה אותה היא משתפת עמנו באמצעות עבודותיה. אוצרת את התערוכה ורה פלפול. הנעילה היא ב 24.6.2017.
ראיין וכתב יואל אמת yoelemet@bezeqint.net
