מוזיאון האדם והחי בפרק הלאומי רמת גן הינו אתר ייחודי למבקרים חובבי חי טבע וההיסטוריה שלהם בתולדות כדור הארץ. ריכוז המיצגים בשלוב אם אמצעי תצוגה מביאים אל המבקר את חוויית ההתפתחות של בעלי החיים מהקדומים ביותר ועד גלגולם לבעלי חיים קיימים בהווה. באירוע זה נוצל המיקום והתוכן של המקום להצגת תערוכה שנושאה הוא ציורי זאבים. הזאב מוזכר בספרות כ"חיה רעה". הוא מוכר בתפקידו המפחיד בסיפור על כיפה אדומה, המונח "אדם לאדם זאב" מתאר קרב של הכל בכל, "להקת זאבים משחרת לטרף" מתאר אלימות קבוצתית חסרת רחמים ועוד תיאורים. לא כולם בדיה.
תנאי החיים הקשים של הזאבים בעיקר בצפון הקר הפכו אותו לחיית צייד יעילה, הפועלת בלהקות כדי להתגבר על אויבים גדולים ממנה, שיניים חדות וגם חיסול של זאבים חלשים ופצועים. יחד עם זאת אובחן על ידי מדענים כי למעט אילוצי הקיום של הזאב הריהו מקיים התנהגות הורית חמימה לגוריו , מגן על משפחתו והתקשורת בין הזאבים היא ידידותית ועשירה.
התערוכה מציגה עבודות במגוון של חומרים וטכניקות של אמנית שהושפעו מדמות הזאב והמיתוסים שסביבה ויצקו אותן למיצגים מרהיבים המידדים אותן לצופה חובב האמנות. שי-אל נירן יהלום, אמנית טכסטיל שחייתה תקופה בין האינדיאנים בארה"ב הושפעה מדמות הזאב במסורת שלהם וציירה דמויות של זאבים בתנוחות שונות. העבודות מתארת את הקשר הסמוי של האמנית לחיה שהופשט ממנה האיום שמיוחס לה מה שאיפשר לאמנית התבוננות חסרת שיפוט במהלך של עיבוד חרדות ואיומים קיומיים שהאמנית חוותה.. האמנית משתמשת לסירוגין בהנחת צבע בעזרת שפכטל ומכחול קליגרפי- בהשפעת הקליגרפיה היפנית וכן דיו שחור, צבעי אקריליק וגירים.
ל זה מראה על שליטה במרכיבי החומר שנועדו לתת לציוד עומק ומימד מעבר לניראות והפיזיות שלו. העבודות מבטאות באמירתן גם את פגיעותו של הטבע כפי שהוא משתקף בגורלו של הזאב שניצוד באופן קבוע על ידי ציידים ועל כי ליבה נוטה לשמר את הפראי שבטבע שהוא יופיו הנצחי. השילוב של התערוכה והמיצבים הקבועים של המוזיאון הן שילוב אידיאלי וראוי לביקור וחויה. אוצרת את התערוכה ד"ר דליה הקר-אוריון