בספריה העירונית בזכרון יעקב מוצגות עבודות אבסטרקט אקספרסיבי של תמר ארבל אלישע. התערוכה מהווה תחנת ביניים מסכמת לדרך שעברה מאז שהחלה להתעניין באמנות ועד ששימשה כמנהלת תחום קהילה ותרבות בגני הנדיב, מתפקיד זה יצאה לדרך חדשה ועצמאית. התפקיד שמילאה בעולם התרבות הפגיש אותה עם האמנים ועם הריגוש והחוויה שאמנים שהציגו חוו, אך הכל מהצד. חווית המימוש היתה קשורה בהפקת אירוע עבור אחרים אך היא לא היוותה מימוש אישי במובנו המלא עבורה. הצורך בכך הינחה אותה לחפש תשובה מחוץ למסגרת בעשייה אמנותית אישית וישירה.
העבודות המוצגות עתה באות ממקום בו האמנית מחוברת לעצמה במקום הכי אישי, הכי טמיר, הלא נודע בפועל. אין בהם יומרה הן אינן מזמינות התפעלות אלא משתפות בחוויה של הרגע בו האמנית הניחה את מכחולה על הבד ונתתה ללא נודע הפנימי להזיז את המכחול, כסייסמוגרף של הליך פנימי שאין מלים לתארו. יש בעבודות שלה רמזים של חפצים, אותיות, אירועים אך אין בהם ביטויים שלמים בהיותם שפת הנפש שהציור הוא הדיבוב שלה. העבודות משקפות הד פנימי של צבעי היום, תחושות על ארועים ושיח מדיטטיבי אישי המשקיף אל פנים האמנית אשר משתנה מעבודה לעבודה כמו הרגעים עצמם.
האקספרסיוניזם הוא הדרך שתמר ארבל אלישע בחרה להתחבר לעצמה כדי לשקף לעצמה את אותו חופש אישי שרצתה לחוות ולבטא בדרך אותנטית . בחלק מהציורים קיים אלמנט ההשתקפות שמכפיל את החלל המתואר ומוסיף לו ניגודיות משלימה ונפח. שבירת האור יוצרת קלידוסקופ צבעוני בדומה לסימני הסתו בסוף הקיץ. כל זה יוצר ניגודיות הרמונית, השלמה, איזון וסיפוק של הרגע בו היצירה נולדה.
עבודות זוגיות או משולשות בסדרה יוצרות סיפור בהמשכים, קטעים של רצף חוויות ואמירה של המשכיות, הן מאותתות על יצירת שלם מחלקיו אשר עומדים בפני עצמם אך ביחד אומרים דבר אחר, אותן עבודות מספרות שבין הארועים והרגעים יש קשר גם אם לעיתים איננו מבינים זאת מיד, אך במחשבה חוזרת הם הופכים לחיווי מאוחד ולמשמעות . פירוקן מראה שלל חוויות נפרדות שנועדו להתחבר ולהפוך לדרך, אמירה פנימית שהאמנית מודעת לה וחשה בה בפועל.
"חלונות": סדרת העבודות בנושא חלונות מציגה ציורים על גבי מסגרות של חלונות ישנים ממשיים אשר עובדו על ידי הזמן והושלמו על ידי האמנית, זוהי עבודת רדי מייד משולבת שמרמזת למתבונן על מהות התערוכה כולה. חלונות הם המקום בו אנו מתבוננים החוצה אל הנוף ואל דרך אחרת, הם גם משאת נפש וחלומות. החלונות שתמר ארבל אלישע ציירה הן דו כיווניים, ממנה והחוצה ואליה פנימה. הן מאירים את משמעות העכודות המוצגות כשמשות דרכן אנו עדים לתהליך פנימי אישי שכולנו חווים והזמנה לתת להם מקום בחיינו.
אוצרת התערוכה: רוויטל גרין
כתב וערך : יואל אמת – חבר איגוד העתונאי במגזר האקדמאי © כל הזכויות שמורות
יואל יקירי, רק עכשיו נחשפתי לבלוג האומנות שלך. אני שמח מאד לראות ולקרוא . קראתי מספר ביקורות, הכוללות סקירה על תערכות שונות.
דרך כתיבתך, התובנות, הרגישות והעומק שבו אתה כותב על האומן ויצירתו, מתאר את עבודתו ואת ראיתו, את ניתוח היצירה מנקודת מבטו של היוצר, מהנה וגורמת לך להתחבר, להסתקרן ולרצות לראות בעצמך.
תודה על השיתוף.
בברכת שנה טובה, מהנה ופוריה,
מרקו
ושוב, יואל יקר, אתה מציג כאן בצורה מסקרנת ומעניינת את עבודותיה המיוחדות של תמר ארבל תוך ליווי מוסבר מעניין על האמנית ועבודותיה.
בהצלחה רבה לתמר !!!