"נוכחות נסתרת" – תערוכת עבודות של לוסי אלקיויטי

בגלריה "מקום לאמנות "שבקרית המלאכה בתל אביב, נפתחה ב 17.5.19 התערוכה "Sensu Amplo" ("במובן הרחב") המהווה תערוכה מסכמת דרך. האמנית מציגה בה עבודות מהשנים האחרונות, לאחר כ-5 תערוכות יחיד בישראל, תערוכות קבוצתיות בחו"ל, הוצאת ספרי ילדים ואיור אחרים. בעבודות שלל מניפות מאוירות ומכותבות כדפי יומן, מריונטות דמיוניות מחכות להתנעה, וציורים גדולי מימדים. העבודות מהוות את הביטוי הפנימי של האמנית לרחשי לב לא מובעים ולמקומות בעצמנו בהם סיגנלים נשכחים מחפשים נוכחות ומקום לקיומם ואמירתם. דרכה של האמנית יוחדה לאמנים שעתידם החבוי בהם הינחה אותם. היא נולדה באורוגוואי ועלתה לארץ ממש לפני מלחמת יום הכיפורים.

בגיל 15 לאחר שנת לימודים אחת בתיכון "בליך" צעדה לבדה למזכירות בית הספר "תלמה ילין" וביקשה להירשם. מבחן קצר שערך לה המורה המיתולוגי צבי תדמור הביא להרשמתה ולמיקומה סופית בעתידה כאמנית. תחילה השתלמה בזרמים המקובלים ונוכחים, ציור ופיסול פיגורטיבי אך הסגנון והעיסוק שפעמו בתוכה הסיטו את דרכה לאמנות שונה מהזרם המרכזי בתקופה הנוכחית. על אף בשלותה לעסוק באמנות, נאלצה להנתק מעסוקה עקב מטלת שמירה על בן משפחה חולה, במקביל גידלה וטיפחה את משפחתה. בתקופה זו של חידלון מאמנות, אגרה רשמים וחיוויים שחידדו אצלה את החשיבות של דיוק וצמצום הביטוי והאמירה כדוגמת שירת ההייקו אשר מצמצמת את הביטוי למינימום האפשרי למסירת ההיגד. הסטנדרטיות של מטלות החיים השוטפים היו בסתירה לתחושה קיומה של יחודיות לכל חיווי וחזות. כאשר התפנתה ולעסוק באמנות היתה דרכה להגדרת הביטוי החזותי האישי מגובשת. העבודות המוצגות בתערוכה הנוכחית הינם דימויים ריאליסטיים המוכתבים על מניפות, כן מוצגות מריונטות ועבודות בגודל רב יחסית..

המקור להבנת האמנית היא התיחסותה לצורות הכתב ואותיות. לדידה של האמנית הם אובייקטים חזותיים שווי ערך ליצור חי, יש להם נוכחות, צורך בסביבה הולמת, אמירה וזהות נפרדת כמו לרחשי לב שאינם מובעים ביום יום.. בסגנון המזכיר קליגרפיה אך לא למטרה קישוטית היא הופכת את האותיות לתוצר פיגורטיבי בעל אמירה וזהות בנפרד ממקומן בתוכן המושג בו הן מוכלות.

הנוכחות האינדיבידואלית של כל אות גובר על המשמעות המילולית והופך לכח ותנועה. האותיות נחלצות מתקן השימוש המילולי והופכות לפרט טעון מקום והתיחסות. המטפורה שלהן קרובה לאמירה שחיווי רגשי ומילולי כלשהו אינו מובן מאליו וכפשוטו כפי שהוא נשמע או נראה והוא ראוי להתיחסות לנוכחותו.

השמוש במניפות כפלטפורמה של המלל הסיגנלי קשור במהותו של המניפה שעשויה להיות סטטית או ומונעת לתת את האימפקט שלה. אותה מניפה נושאת איתה אמירה, שגם אם היא מאוירת בשפת סתרים יש בה תוכן חבוי הממתין להתיחסות ופענוח. האמנית חשה צורך לתעד את רשמיה על כל חפץ בר רישום כדף במרחב האישי חסר הגבולות.

המריונטות של האמנית הן עבודות רבת מימדים, גוונים ותנועה. איורן האייקוני כדימוי אלילי מחד  וצעצוע מאידך, ההבדל הדק המבדיל בין מריונטה קפואה לבובה מחייכת ונעה הוא ה חוט שיש למשוך בו ולהביא  מקצה אל קצה כפי שהחיים עושים לנו בשלל ארועים , מצחיקים או מכאיבים המהווים את הגורם המפעיל אותנו מקצה אחד אל משנהו.

אלקויטי עוברת ביצירת תהליך הדומה לתפילה ותקשור עצמי. מטרתה מודעת אך הבצוע אינטואיטיבי ואין היא יודעת לאן ייקח אותה וכיצד יסתיים. גישתה לתהליך משקף את עמתה כלפי הקיום לפיו "האי וודאות היא הוודאית" 

למתבונן בעבודותיה צפוי גירוי טעון פענוח וחידתי. ההתמודדות עם העבודות משולבת בהיותן אובייקטים צורניים שהן כצופן טעון התייחסות חדשה. התערוכה היא מקור השראה לדרך בלתי שגורה המעידה שאין הכרח להיצמד למתכונות בדוקות וידועות של טכניקה וסגנון. ככל שישנו צורך לומר אמירה אישית יש מקום לסטות מהדרך הידועה וליצור נתיב אישי. הוא ישרור ויתווה דרך לאחרים.

אוצרת את התערוכה טלי -כהן גרבוז

התערוכה תתקיים בין ה 17.5.19 ועד 8.6.19 שעות פתיחה: שני- חמישי 11:00-18:00, שישי-שבת 10:00-14:00