בבית האמנים ע"ש יוסף זריצקי בתל אביב נפתחה בסוף ספטמבר תערוכת יחיד של גילה שנל תושבת רעננה ובת 74. העבר האמנותי המקצועי של גילה שנל נגע באמנות מאחר ועסקה כמורה לאמנות ופיסול, עיסוק אותו למדה במכללת אורנים. כמורה לפיסול נגעה במיתרי היצירה של התלמידים אותם לימדה לפסל ולבטא את עולמם הרגשי והחווייתי ודרכם נוכחה בכוח התרפויטי שהעיסוק באמנות מאפשר ליוצר אותה, אולם ביחס לעצמה היא עמדה מהצד ונצרה את הביטוי האישי שלה עד למועד הגילוי שנועד לו. כמורה נוכחה עד כמה החומר ועיצובו יכול לשמש כמטפורה לתהליכי החיים החיצוניים והפנימיים וכי הוא חומר גלם לביטוי רגשי ואמנותי. חומרים מתכלים בזמן, צבעי קורוזיה ושחיקה של הטבע היו החומר האסוציאטיבי ממנו גזרה את ההשראה לעבודות המוצגות על ידה בתערוכה זו.
גילה שנל גדלה בצרפת ועלתה לישראל בגיל 10 עם אמה לאחר שנמלטה מאביה. זו היתה הטלטלה הראשונה שחוותה ונותרה כמשקע טעון עיבוד. הן נקלטו בקיבוץ כרמיה בו גדלה וחייתה עד גיל 23. כשעזבה פנתה ללימודיה בהם עסקה בהמשך. במלחמת יום הכיפור בשנת 1973 התאלמנה. היא יכלה להישען על הבית ומשפחתה ולהכיל את האבל ולהתחזק ולהמשיך להאמין בחיים., בהמשך נישאה שוב ולה שני בנות ובעל. הטלטלה השנייה חרצה חריץ עמוק ושותת כאב שלא עובד והודחק לטובת המטלות השוטפות ונחמת המשפחה. היא הרגישה שאינה מסוגלת להתבונן בכאב ובאיחוי שדרש ממנה להישיר אליו מבט. בשלב מסוים לאחר שנים על עבודה ויצירה הרגישה בשלה לעקוף את הקושי שלה לגעת בכאבה ולעבד אותו לביטוי ואיחוי.
כמי שאינה מורגלת בציור כדרך לביטוי מצאה את המתכת, הקשה כחיים עצמם, כחומר עמו תתמודד. תעצב ותעבד . החומרים הפועלים על מתכת הן חומצות מסוגים שונים, יש להן את התכונה של גרימת שינוי טקסטורה וצבע, קבלת תמונה טופוגרפית מקרית, אבסטרקטית ובלתי צפויה בדומה לאירועי החיים. תמונת המצב שמתקבלת מבטאת את אפקט הזמן וכוחו על החומר ועלינו. בתהליכים שונים שכוללים שטיפה ומריחת חומרים שונים נוצרו רבדים נוספים שמיפו את התמונה שהתקבלה בעומק ומרקם מעשיר אסוציאטיבית . התהליך הביא את גילה שנל למקום בו חפצה להיות, במגע עם השינוי הכואב והבנת הצמיחה שיש בו למרות ההרס שהוא גורם. כל מרקם שיצרה החצין את המצבים הרגשיים שחוותה ונגעה בהם בדרך לגאולת נפשה.
בנוסף לשמוש בחומצות האמנית ביצעה פעולות סימון וחריטה שסימלו פעולת עיבוד מודעת לרגשות מודחקים שחיפשו ביטוי ומחאה על פגיעה לא רצונית שחוותה את רישומה הפנימי ביטאה ברישום החיצוני שיצרה. הגישה של צריבת חומר ותעוד שינויים שנגרמו לו אינה ראשונית והשימוש בה נעשה ע"י אמנים שראו בקורוזייה של הזמן גורם ראשוני בעיצוב חייהם, יש שעשו זאת על גבי עצמים פיסוליים כדי לקבל אפקט תלת מימדי. הייחוד בעבודות של גילה שנל הוא שהעבודות שיצרה מבטאות רב מימדיות עדינה על גבי שטחים מישוריים וניתנת להבחנה בעין כדימוי שהיה חי ופועם וכמאובן של זיכרון שנחרת לעד. לצופה המחפש דרכי ביטוי חדשים, העבודות הן כשלט דרכים המעיד שניתן למצוא בחומרים ותופעות הקיימים סביבנו נתיבים והשראה לביטוי אישי.
התערוכה תתקיים עד 23.10.2021. מפגש עם האמנית והאוצרת מתוכנן ליום ג' 12.10.2021 בשעה 18.00
אוצרת : אירית לוין
ראיין כתב וערך: יואל אמת – חבר איגוד העתונאים במגזר האקדמי © כל הזכויות שמורות
היי יואל אמת,
ראיון מעולה וטקסט נהדר על התערוכה. מזמין ומסקרן. מקווה להגיע לשיח גלריה.
לפני חודשיים התקיימה תערוכת היחיד שלי בבית האמנים בתל אביב ״מודל – רשמים״, אצרה אירית לוין.
מכירה את הפרפרים בבטן.
תודה רבה.