בגלריה משרד מתקיימת מזה כשבועיים תערוכת יחיד ראשונה של אמנית מפתיעה בסגנונה וגילה. התערוכה שכונתה בשם "נבכי רקמת הלב" מציגה שורה של עבודות ריקמה של האמנית אשר למדה בעבר ציור בשמן ופיסול במכון אבני ואף עסקה באמנויות אלה מבלי להציגן בתערוכה. עבודתה העיקרית היתה הוראת לימוד בלט במרכז לאמנויות הבמה ביכורי העתים בעיקר זאת לאחר שהתנסתה בעצמה כרקדנית באופרה הישראלית ואף בלהקת בת דור. התנסותה במחול יצרה בה את עומקי הקצב, צליל ועלילה אשר שרתו אותה לאחר מכן כמורה לבלט וכוריאוגרפית. בעיסוקה זה שילבה יצירתיות ודמיון אישי ביחד הם המגבלות של עיסוק הנמדד בתוצאתו ובשפוטו של מזמין השרות והקהל גם יחד. יצירתיות משולבת במשימתיות ומשמעת בצוע היו התוכן שליווה את עסוקה השוטף במקביל להתנסותה באמנות הפלסטית זאת , טרם השלב הבא שחוותה.
עם פרוץ הסגר של הקורונה מצאה עצמה כריסטינה וייס בגיל 76 לבדה, מבודדת, חסרת תעסוקה, תלמידים ומסגרת. במצב זה כשהיא משוללת מהפעלה שוטפת החלה לחוות התכנסות אל תוכה ואל נבכי זיכרונותיה ויכולותיה האישיים שלא ביטאה בעבודה השוטפת. מסע זה השיל ממנה את כל מה שידעה וכיוון אותה ליכולת שלא מיצתה. היא החלה לאסוף שיירי בדים ובגדים שלה ושל מכריה , שלפה חוט ומחט והחלה לראשונה בחייה לתפור, להטליא, ללקט ולרקום את מרחבי החוויות שנארגו בתוכה ושאפו לחיבור, איחוי והנכחה. פעמי קצב, צבע ומירקם חיפשו לעצמם ביטוי ללא שיפוט וללא הישג הטעון ציון מבחוץ אלא רק האישור הפנימי של שחרור חווייתי וגאולה.
העבודות רבות רבדים, זרימה וקצב החלו למפות את חוויותיה בסיפור ללא מילים כמו במחול. מהרקע של אביה שהיה יווני נוצרי שאבה את הדימוי של האייקון האליפטי, אך במקום פנים של קדושים היא כללה בהם נופי טבע. המירקם שיצרה מבדים רכים, מפותלים וצבעוניים יצרו נופי ילדות תמימות וזיכרון, ביניהם רקמה ציורי ילדות ואיזכורים קודמים אליהם חתרה כדי לחוותם שוב. בין הבדים תפרים גלויים המעידים על חיבור מחשבתי ואסוציאטיבי ואיחוי של אירועים נשכחים לרצף שנועד להקים מחדש את זהות ילדותה הנשכחת. המסגרת של חוט ברזל מעוקם מונע יפיוף של העבודות ומתאר את הקושי הקיומי שאפף את וייס בתקופת יצירת העבודות בבדידות והתמסרות.
ישנן אמניות ריקמה המייצרות עבודות הדורות ומורכבות יותר, מודעות יותר ומכוונות לטעם הקהל. העבודות של כריסטינה וייס בולטות בראשוניות שלהן, באוטנטיות התמימה והישירות שלהן ומכאן כוחן לתאר הוויה והתרחשות אמיתית שעברה על האמנית ומעידה כי גם בגיל מאוחר יתכן ליבלוב מפתיע.
התערוכה תינעל בתאריך 14.4.2021 שעות הפתיחה: שני עד חמשי מ 10.00 עד 17.00 ברחוב זמנהוף 6 תל אביב. www.officeintelavivgallery.com
אוצרת: רחל סוקמן יח"צ: מיכל סדן
ראיין כתב וערך: יואל אמת – חבר איגוד העתונאים במגזר האקדמי.
יואל היקר
היכולת שלך לתאר את נבכי נפש האמנית יחד עם פירוש יצירותיה, ראוי לציון. ללא ספק ההתבוננות היא שונה לכשיש הסבר מאחוריה 🙂
תודה לך 🌷
רונית טסלר עדן
הידיים שמפסלות ריפוי