בגלריית גבעת אביבה במרכז המשותף לאמנות בגבעת חביבה מתקיימת תערוכת יחיד של אמנית רב תחומית ופורצת דרך מכפר ג'לג'וליה. עאישה עראר בת 28 אם לשתי בנות באה ממקום של חיפוש אחר תשובות הקשורות בזהות ויעוד על רקע המגדר בו גדלה. תחילה למדה מחשבים ומתמטיקה כמקצוע ייעודי , האמנות לא עמדה על הפרק. אולם הצורך לבדוק את דרכה הביא אותה לעבור מבחן התאמה מקצועית בו התגלה עולמה הפנימי כאמנית. היא נרשמה ללימודי אמנות אך רק בסיום לימודיה בשנה השלישית במדרשה נתנה ביטוי לחזון שלה זאת במסגרת פרוייקט הגמר שערכה. נושא עבודתה היה מוטיבים תרבותיים במסורת הפלסטינית והפער בין האגדה והמציאות, בין החלום והקיים העכשווי .
עבודות הציור והרישום צמחו על רקע ניגודיות ורב קוטביות בחברה הערבית המסורתית, הן מבטאות חקירה של מהות האמת על הקיום בחברה זו לאשה כפרט נושאת מסורת ושליחות גם יחד. הסגנון המשיק לציורי גרפיטי מצד אחד ואף מזכיר את פיקאסו מתעד את הניגודיות והסתירות שנפגשות בקיומה של האמנית ללא מענה בשלב זה. ה"מגש השחור" מסמל את המסורת השירותית של האשה הערביה כנושאת מסורת ומצד שני קיימת בתפקידה המסורתי הגבלה הסותרת את אפשרויות הצמיחה וההתפתחות שלה באמצעות השכלה ומסלולי עיסוק עצמאיים. סוגיית החופש האישי מול מגבלות מסורת מרומזת כל העת בנושאים שצוירו כפתוחים וסגורים גם יחד, כמבוך תמידי. מבוך זה טעון פרשנות, תיאור, הגדרה והנכחה שהניבו את ציוריה של עאישה עראר השואפים להגיע לפשר אך הן עדיין שואלים.
הצבעים המשמשים את האמנית הם מגוונים וכוללים, טושים, עפרונות, צבעי פסטל וצבעי מים, אקריליק ופחם. הם מאפשרים לאמנית לנסות דרכי תיאור חדשים לתחושותיה, חלקם מאופיין בציורים דמויי איור, כליווי לסיפור שלא נכתב ומרומז בציור עצמו. הטכניקה הינה התנסותית וחיפושי הדרך להגדרת מאווייה הם בעיצומם. כפרט, האמנית מחפשת להשאיר חותם על סביבתה, להניע, לתת דוגמא ולהתוות דרך. עבודתה כוללת גם מיצגי ווידיאו ושירה בהם היא בודקת מסלולי ביטוי ואמירה, כל אלה יגרמו לה להכיר את הדרך שהיא המטרה האמיתית, החזון הוא רק החלום והזרז של התהליך. אמנים מהמגדר שגיבשו סיגנון אישי ביטאו את ייחודם בסגנון שזכה להכרה, בין אם בהפשטה באמצעות סמלים מייצגים. סגנונה של עאישה עראר הוא התנסותי ויש בו זרעים העשויים לנבוט לצמיחה של סגנון חדש שיבטא חופש אישי ומופת קולקטיבי גם יחד.
התערוכה מביאה את דרכה של אמנית החיה בין דרכי מסורת מצד אחד ואפשרויות התפתחות מצד שני. כל בחירה תגרום לויתורים אישיים אך גם למימוש אישי. החלקיות של המימוש מול הויתורים הן ענין של בחירה אישית. האמנות היא בחירה בשתי הדרכים גם יחד, שימור מסורת חברתית עם יצירה חופשית, הבעת דעה ועמדה מבלי לוותר על מעמד מסורתי. התשובה תינתן בעתיד וצפוי שנחווה בו בתערוכות נוספות בהן עאישה עראר תשתתף. תרומתה למגזר בנושא האמנות הינה משמעותית והדיון שהיא מעלה בתערוכה זו יזרע הרבה זרעי חופש שיצמיחו יבולי יצירה וביטוי שהם המרחב הבלעדי של האמנות.
אוצרת: ענת לידרור
ראיין, כתב וערך יואל אמת חבר איגוד העתונאים במגזר האקדמי. © כל הזכויות שמורות
יואל יקר, זהו סיפור מרתק על העזה והגשמה עצמית.
נהניתי מאוד לקרוא את סקירתך ולהכיר דרכך אמנית פורצת דרך.
תודה ושבוע טוב!
תערוכה מאד מעניינת בהציגה את הדילמות המיוחדות בחוויותיה של אמנית מיוחדת, מעניינת ומוכשרת החיה בתרבות מיגזרית מיוחדת ושונה מהתרבות הישראלית הכללית.
הנושא מוצג על ידך באופן מאד מושך ומעניין.