בגלריה "משרד" בתל אביב מתקיימת תערוכה יחודית של עבודות מהתקופה האחרונה של אמנית רב תחומית. בעבודה מוצגים הדפסים של הדפסי תחריט אשר נחרטו על גבי לוחות נחושת ששימשו כחומר הגלם לציורים שהודפסו. החריטה שונה מהציור הרגיל במובן שקו נרשם או נצבע מהווה מוליך חיווי אל התוכן הכללי שהונח על הבד. כיוונו של הקו ומיזוגו במשיכות המכחול הנוספות הופכות לדימוי מובע, זהו תהליך בר תיקון מרגע שהקו נראה. לעומת זאת בעבודות חריטה הקו שנוצר הוא חריץ ולו מימד של עומק, רוחב, חספוס ופיתול היוצרים שדה טופוגרפי כעין מפה בזעין אנפין . החריצים יוצרים נוף רב מימדי בו האמן משוטט עם מושאי המוזה שלו במאמץ לתת לקווים ועומקם לספר את סיפורו.
יש בתהליך זה נעלם והוא התוצאה הסופית של העבודה. שעה שהמצייר על בד רואה כל העת את שלבי עבודתו, אמן החריטה יראה את התוצאה רק לאחר שידפיס אותה על נייר הכותנה ולעיתים קרובות התוצאה דורשת עבודה חוזרת ועיבוד הנחושת מחדש. לפיכך מימד הניסוי וטעיה ותקון העבודה הדרך באופן מודע בהתאם לכוונה של האמן הם חוויה הכרחית, כמו ניסוי וטעייה בחיים עצמם. שיא התהליך הוא כאשר מכבש הדפוס מטביע את תבנית התחריט על הנייר העשיר והרך כפי שהגורל מקבע את המיועד לאדם בצלמו ובדמותו. ההדפס קולט את הצורות והצבעים עם הדימויים החרוטים בתהליך לידת היצירה אשר בסופו של יום תצטרך לעמוד בזכות עצמה.
אלינור רותם הוקסמה מילדותה מתהליך החריצה וחריטה. המפגש בין מכשיר החריטה וחומר הגלם הוליד כל פעם תוצאות שונות, הצורך לשלוט על המדיה ולחפש כל פעם אופן חדש לבצועה היו גורם מספק וגם מאתגר. כתרפיה הייתה לעיצוב החריצים אמירה של עיבוד צלקת ושריטה אשר מוכרת מהאכזבה הקלה ביותר ועד חווית אובדן משמעותי יותר. במהלך התפתחותה האמנותית השכלתה האמנותית נשענה בעיקר על לימודיה האקדמיים באוניברסיטת חיפה בהם השתלמה בלימודי תחריט מגוונים.
בהמשך התמחתה אלינור ועסקה בעבודות תחריט במתכות שונות , אבץ, נחושת, בהמשך גם על גבי פולימר. נושאי עבודתה היו מיתולוגיים, תקופת ההתיישבות ודומים לה. בשנים האחרונות התחזקה בה תחושת השבר החברתי והלאומי שהחברה עוברת ויש בעבודות המוצגות שילוב של מחאה ואבל על אבדן התמימות והאידיליה ששררה בתוכה עד עתה.
העבודות מונוכרומטיות וצבועות בצבעים עזים ולחלופין דוהים על רקעים קודרים ועגמומיים. השמש כשהיא מתוארת היא כצל של עצמה, האור בעבודות ברובו הוא אור לילה עמום שאינו מאיר כיוון. העבודות מקרינות הלך רוח של אבדן אופק משבר לאומי המתחבר למשבר העולמי אקולוגי וקוטביות פוליטית חובקת עולם הדוחפת את הפרט לתחושה של הישרדות קיומית וערכית גם יחד. המשבר הויראלי נוכחיי תרתי משמע מוסיף נדבך לתחושות אלה. האמנית מוחאת, מתריאה מבקשת תשובה בעבודותיה שסופדות לעבר שלא קיים ומבקשות תקווה.
אלינור רותם היא אופטימית מיסודה ויש בקריאתה לעזרה משום אמונה שיהיה לה הד. במצב הנוכחי בו אנו עדים לטרוף מערכות בכל התחומים כולל של הטבע יש לקריאה זו כוח שעשוי לגעת בכל אחד מאיתנו ולהפעיל בנו את ההזדהות עם האמירות המובעות בעבודות ביחד עם התפעלות מרמתן הערכית והאמנותית גם יחד..
התערוכה מתקיימת ברח' זמנהוף 6 בתל אביב www.officeintelavivgallery.com
אוצרת ראשית רחל סוקמן, אוצרת – אילנה כרמלי . יח"צ – מיכל סדן