על פרידה מפרידות וצער והכלה. (כתבת השבוע במגזין המושבות)
אתי ברדה תושבת עתלית, אם ל-4 בנים בוגרים, הציגה בינואר 2013 בגלריית חוף הכרמל את תערוכתה "צמיחה" על רקע התגברותה על מחלה קשה. עתה היא סגרה מעגל ומינואר 2017 חזרה ומציגה ביכורי יצירות שיצרה בשלוש השנים האחרונות שהיו שנות כאב, התפכחות והכלה של האי השלמות הקיומית של העולם.
תערוכתה שנפתחה במועד יציאתה לגמלאות לאחר 25 שנות עבודה באגף החינוך במועצה האזורית של חוף הכרמל ונועדה להיות אירוע פרידה חד פעמי מעמיתיה לעבודה אך הפכה לתערוכת קבע. אתי ברדה שהתמודדה בעבר עם מצב בריאות מאתגר עברה חבלי פרידה ואחוד מחדש אשר הולידו אצלה שבר ובעקבותיו תהליכי התבוננות וחקר פנימיות מעמיק למקורות הסבל וגילוייה הועברו על בד הציור.
השבר באמון בעולם הסובב אותה גרם לה להבין שללא ידיעתו היא חשופה לגלי המקריות והעדר המודעות. התמונות שראתה בתוכה עלו דרך מכחולה וצבעיה אל הבדים תוך שהם מתעדים תמונות מרשימות של תובנות ותהליכי יצירה געשית. המיוחד בתצוגה זו הוא שעבודותיה אינן מונוטוניות על שהנושא הוא הליכי העיבוד כאב שעברה. הן בבחינת יומן אישי ממוקד המתאר חוויית ראשוניות שחוותה ביחס לעצמה. בסגנון אקספרסיבי אישי מביאה אתי ברדה ציורים דמויי ריטואל ראשוני, ביער רווי פנים ועיניים המישירות מבט אל הסבך והגעש האופף אותן.
אחת העבודות המורכבת מריבוי ופנים הניבטות בצופה ממחישה את גילויה של האמנית לכך ששינוי בזוויות הראיה הפנימית שלה בוראת עולמות חדשים אותם לא חוותה בעבר עקב מקובעות ערכית ותחושת נוחות נאיבית. בשיחת ראיון שהתקיימה עמה הודתה כי עברה משלב הנאיביות אל שלב הבנת המציאות, חמלה והכלה. הישגה הוא קבלת היש כמושלם בהיותו כפי שהוא ללא שיפוטיות ופסילה על הסף.
במיצג של שלושה ציורים בגדלים שונים הצמודים זה אל זה מצוירים דימויי אדם שקופים, בקו מתאר דק, כשהם מוכלים זה בזה ללא התנשאות, נגיעים ופתוחים במוכנות הדדית. מולן עבודות של נוף דמיוני חלקו דמוני מתאר את הפכפכיות העולם המורכב מטבע שלוו בד בבד עם הליכי בריאה אלימים אשר אצל האדם הם צער וכאב מבגר ומייצב. בעבודה של נוף אורבני מתקדמת היצירה אל התאור הפלסטי של קוביות מגורים אשר כל אחת מהן מכילה סוד ואמירה שניתן רק לשערה. רוב הציורים מכילים פנים סמויות ומבטים חבויים בוהים ומתבוננים במציאות שסביבם.
העבודות הן עדויות לתהליך גילוי הסוד שעברה האמנית ממצב שבהם המובן מאליו שלט בחייה אל התובנה שהחיים הם תעלומה הנגלית שלב אחר שלב במסע ההתנסות הבלתי נמנע אל הפיכחון. העבודות הן תוצאה של פרידה מפרידות בלי נמנעות שהטרידו את חייה ואינם משרתות יותר. בזמן הווה זה האמנית חווה השלמה עם חשיפה צבורית של עולמה ואף פרידה מעבודותיה למי שיבחר בהן בידיעה שנוצרו למען אלה שיאהבו אותן. התערוכה תתקיים עד תחילת מרץ 2017
כתב וראיין יואל אמת 6.2.2017
מצא חן בעיניך? שתף את עמיתך בפייסבוק
