בתאריך 11.12.2021 תיפתח במוצאי שבת בגלריית "הציפור הכחולה" המשמשת את עמותת אמני פתח תקווה תערוכה של האמנית והאוצרת שרה רז. התערוכה עתירת ציורים ופיסולים שנוצרו בהקשר לנושא של חור המנעול ומפתחות. העבודות מתכתבות עם הנושא של איתור דרך ומסלול נכון כמפתח למימוש שאיפות בחיים, זאת מול הצורך בהתאמה שלהם להזדמנות כחור מנעול התואם מפתח ייחודי בלבד. הציורים צוירו בסגנון נאיבי המשיק לעיתים לסוריאליסטי וזאת באופן מודע ומתוכנן לתערוכה זו. הנאיביות של הסגנון שבו שרה רז התמחתה אינה גורעת מהדיון שלה בנושא שבחרה בו. התיאור של המעמדים שהיא מציבה ביצירותיה הוא ישיר וסימבולי ונעשה באופן מודע ומכוון.
הצפייה דרך חור מנעול הינה הצצה אל מרחב אחר כאשר הצופה דרכו חבוי כשהוא מביט דרך חור צר על התרחשות אחרת. בהשאלה, הדימוי מקביל למצב בו אדם נותן מבט חוזר בנושא טעון מבחינתו. הנושא יכול להיות שאיפה שהוא שואף לממש, זכרון שהוא רוצה לעבד או לחוות שנית או צורך לחוות זכרונות שנזנחו ואף לערוך חשבון נפש עם ארוע רגשי הטעון עיבוד חוזר. שרה רז הינה יוצרת ופעילה באמנות מזה שנים רבות ובהצלחה רבה, עשייה רבה ומימוש יכולות הינה פעילות מתגמלת רגשית ומממשת תחושת זהות ונוכחות חזקה. מצב זה דורש לעיתים הפוגה והתבוננות חוזרת בוויתורים הכרחיים שנעשו ומכאובים שעובדו אך רישומם נותר גם אם הומר לעשייה במרחב הקולקטיבי.
תקופת הסגר של הקורונה העצימה אצל רבים את הצורך להתבונן במציאות החצונית והפנימית ועבודות המתארות צפייה דרך חרכי תריסים או מבעד לרשתות וסורגים החלו להופיע. המבט "מבעד לחור המנעול" הוא אמצעי מקורי לגשת להתבוננות עצמית באופן יצירתי כפי שהאמנית עשתה כאן בהצלחה. שרה רז ביקשה ממקורביה לתאר מה היו רואים לו הביטו דרך חור מנעול, התיאורים שקיבלה היו כחומר גלם לתסריט והיא פעלה כבמאית כאשר תרגמה אותם למעמדים שצוירו על ידה. הציורים הינם מעמדים של הווייה בחייו של הפרט העומד מול זכרונותיו, שאיפותיו ותהיות שצבר בחייו. האחידות של הצורניות החיצונית והיופי האורנמנטלי מעניקים להם דמיון לקלפי טארוט ויש להם גם את הכוח של ארכיטיפים המייצגים מצבים קיומיים.
באחד הציורים הצופה בחור המנעול מושיט ידו על מעבר לחור כנוגע בחלום שאיפותיו, בציור אחר חור המנעול גדול מהדמות העומדת בפתחו כשהיא תוהה אל מול עולם ומלואו מתוך חלל שעל קירותיו שרטוטי תכניות, חלומות ומחשבות. בציור אחר מתואר מפגש אנושי כזיכרון שנחלם . שרה רז מביטה דרך חורי המנעול של מקורביה אל נושאים וחוויות שחוותה שהן גם אישיות וגם קולקטיביות ודרכן מתכתבת עם עצמה ועולמה הפנימי. הנושא והדרך שבחרה הינם מקוריים ומעידים שהדרכים להתבונן במציאות הפנימית והחיצונית לא מוצו וישנן אפשרויות נוספות לבחינתן והאמנות היא האמצעי האולטימטיבי לעשות זאת .
אוצרת : שרה רז
יח"צ: מיכל סדן
כתב וערך יואל אמת – חבר אגוד העיתונאים בסקטור האקדמאי © כל הזכויות שמורות