בגלריית הספריה העירונית בזכרון יעקב מתקיימת זה מספר שבועות תערוכת ציורים של אמנית תושבת הישוב. בת שבע לדאני שייכת למגדר האמניות שהחלו לצייר עם צאתן לגמלאות, זאת לאחר עשרות שנים של עבודה ומילוי מטלות כאשר המשרה האחרונה ששרתה בה הייתה בוועדת התכנון והבנייה של המועצה המקומית.
בת שבע לדאני נולדה וגדלה במושב עמיקם וחוותה נוף ראשוני בלתי נגוע בידי אדם, שרשרות עצי צבר, נחל ומעיין מפעפע ומרחבי אוויר ושמש. בנפשה תמיד תישאר שם. החיים הביאו אותה למושבה הסמוכה זיכרון יעקב שם החלה לעבוד לאחר מילוי מספר משרות, בין לבין נישאה וגידלה משפחה. עם צאתה לגמלאות חיפשה את דרכה הלאה בהיותה מורגלת בעשייה. לאחר התנסות בסוגי יצירה שונים לרבות בקרמיקה נקלעה למועדון הגמלאים בזכרון יעקב ושם פגשה את המנחה הוותיקה נאווה אייבל אשר הינחתה אותה בשבילי הציור ההיפר ראליסטי ועמו תיעדה נופים שהכירה.
לא חלף זמן רב והיא מצאה עצמה מציירת לבדה בביתה, כפי שמצאה לנכון, מציירת מתוך צילומים שאספה ומתעדת זכרונות. עצמאותה הביאה אותי לגעת בסגנונה גם בסימטריה הנאיבית בחלק מציוריה ואף באימפרסיוניסטיות אך במקביל המשיכה את הקו הראליסטי שהיה מקום מובן מאליו ומספק ועמו שכללה את הטכניקה שלה. במקביל נטשה את צבעי האקריליק לטובת צבעי שמן ועמם לקחה את דמיונה לחופש מלא ולנופים בלתי מוכרים. בחלק מהעבודות ניכרת נוכחותה האישית כאובייקט טורח ועמל מול מטלות בנוף אינסופי, הטרקטור הבודד בשדות , הפרה היחידה בנוף ובעוד עבודות. טביעת ידה האישית ניכרת בדימויים אלה.
בת שבע לדאני מציירת ממרחק בטוח. הנוף לא נגיש ורק נראה, היא לא נוכחת בו ונגיעותיה אינן רוויות כאב אם כי נוסטלגיות. בשיחה עמה הבהירה כי עדיין אינה מעזה לגעת בנושא הרגיש מבחינתה, ציור פורטרטים. היא יודעת שכאשר תתפנה להתחיל ללמוד לצייר אותם היא תיגע בנושא הרגיש ביותר לגביה, תיאור רגשותיה כלפי אותם מושאים שתרצה לתעד ולומר את שהיא חשה לגביהם, ואת שהיא רואה בהם. אולם אם ברצונה לסגור מעגל ולהשלים את מסעה יהיה עליה לשחרר את המשקעים שנדחקו בטרדות הזמן, ולהעלות את הצלקות, שמחות ומכאובים, וויתורים שנגרפו אל שולי העבר שנשכח להביט בהם כפי שהם, ולתת לתהליך לגאול אותה מכל מה שהיה חבוי ולא מדובב.
בת שבע עוסקת בין היתר בהתנדבות ציבורית בוי"צו אין היא חובקת ידיה כשאינה מציירת. יכולתה להתמודד במישרין עם נושא המעורר בה אכפתיות היא ערובה לכך כי תיטול את עברה בידיה ותצבע אותו בצבעים שיאירו את המשך דרכה כאמנית חופשיה.
ראיין, כתב וערך – יואל אמת 16.8.2020
חבר איגוד העיתונאים במגזר האקדמי