ב- 18 ביוני נפתחה בגלריית "סלון משותף לאמנות" בתל אביב תערוכתה של אסתי דרור חיות באוצרות ד"ר נירה טסלר. העבודות שמוצגות הן של שתי אמניות, חלק מהן הינן של אסתי דרורי חיות וחלקן של אמה מרים דרורי ז"ל אשר היתה גם מציירת ומשוררת וספר שיריה "לגעת" יצא לאור בשנה האחרונה של חייה. התערוכה הינה מיצג רב דורי ורב דימויים בו האמנית מנסה לגעת במהותה של אמה ולהתחבר לחלק נסתר ובלתי ידוע לה כפעולת שיקום קשר שניתק וסגירת מעגל.
אסתי דרורי, למדה בעבר טכניקות אמנות שונות, אותן אהבה לנסות לחוות, מגע עם החומר ותנועה שהם תופעות תלת מימדיות ושבו את ליבה. סגנון הציור לא היה העדפה שלה. כמי שלמדה עיצוב וכבעלת יוזמה עסקה גם במסחר ועצוב מוצרים, בין היתר נעליים שעצבה כמותג שלה. השינוי בכלי הביטוי האישי חל כ- 3 שנים לאחר מות אמה. מרחק הזמן שחלף מאז פטירתה יצר בדרכו הטמירה את הרצון להניח צבע ולתת לרגשות מימד תאורי ופלסטי נינוח ומשלים תרתי משמע. תקופת הקורונה היוותה כור היתוך שפעל והעלה על פני השטח מצבי נתוק וריחוק בחברה כולה. מצב זה נגע אצל אסתי דרורי במשקעי הינתוק והריחוק שחוותה ביחסיה עם אמה. כך החלה בדיאלוג פנימי עם דמותה הרב צדדית של האם. לאמה היה כושר הקשבה נדיר ואף בשעות מאוחרות של הלילה היתה פנויה וקשובה לשיתוף והאזנה על אף שהייתה מסוגרת ולא נגישה. מצד שני יצרה מתוך עולמה צבעים, שירים ודימויים אשר פעמו בה והעידו שנפשה חיפשה ביטוי והנכחה מעבר לסורגי הגוף הכובל ומתבלה עם הזמן.
הורה לא נגיש ומרוחק יוצר חללים בחוויית התקשורת עמו. שיחות שנקטעו דברים שלא נאמרו, פגמו בתחושת הקשר . הגשר שהיה אמור להתהוות עם ההורה נותר פגוע תוך שהוא משאיר תחושת חוסר ושאיפה לקשר משלים עם דמות ההורה שהינה תמיד משמעותית ובעיקר בחסרונה. אסתי דרורי חיות מאחה את הקשר הפגוע בעבודות שלה שתלתה בצמוד לעבודות של אמה וכוללים דימויים דומים, שיריה בצמוד לשירי אמה ובנה הוסיף עבודת וידיאו הכוללת בין היתר שיר של אמה אותו הלחין ומבוצע על ידי אשתו . העבודות נעשו באמצעי עבוד שונים הכוללים רעיונות, נושאים שונים, בחלקן המוטיבים של אמה של האמנית מופיעים גם אצלה כמורשת רב דורית. כולם מתכתבים עם ציוריה של אמה. חלק מהדימויים משותפים לעבודות של אסתי דרורי עם אלו של אמה, כמשלימות רצף שהיה חסר. כך בתקשורת אמנותית וסובלימטיבית נסגר המעגל של אסתי דרורי גם עם עצמה.
דרכה האמנותית של אסתי דרורי חיות כוללת עיבודים של חוויות אישיות, אירועים, תחושות ועיבודם למיצג, מיצב ודימוי. סגנון הביטוי שלה הינו ביוגרפי ודומה ליומן תחושות אישי המתעד את הקורה בחייה באופנים שונים כפי שהאמנית בחרה. הגיוון של אמצעי הביטוי שלה מעיד על חופש בחירה ללא הכתבה של כללים או סגנון אמנותי מוכר מה שמעיד כי המשך דרכה יהיה שזור בעשיית אישית מפתיעה ומגוונת. הסלון המשותף לאמנות הנו במה ראויה לאמנות המתווה דרך למי ששוקלים לחוות עצמאות בביטוי האישי שלהם ולעצב בעצמם את המסגרת סגנון ודרך בה יבחרו.
אוצרת: ד"ר נירה טסלר
ראיין כתב וערך יואל אמת חבר אגוד העתונים במגזר האקדמי.