בתאריך 9.7.2020 בערב ייפתח אירוע אמנותי הכולל אשכול של כ – 8 תערוכות של אמנים שונים באוצרות נפרדת. האירוע המאוחד מהווה ריכוז יוצא דופן בהיקפו לאור החסך בתערוכות שנגזר ממשבר הקורונה. האמנית סיון כהן, שהציגה בבית האמנים בתערוכת יחיד בשנים 2015 ו- 2017, וכן במוזיאון ארץ ישראל מציגה עתה בפעם השלישית בבית האמנים את מסעה הטרנסצנדנטלי בעבודות חדשות על קיר אמן שלה..
סיון כהן הינה אמנית מזרם וסגנון אישי בלתי ניתן לאיפיון מקובל. מקורותיה אינם בתי הספר לאמנות ואינם תחת השראה של אמנים בעלי שם, ההשפעות שמהן היא ניזונה הנן פנימיות. יש היבט של תרבות המזרח המתכתב באופן כלשהו עם סגנונה, בעיקר מאחר והיא בוגרת לימודי פילוסופיה. היבט זה אינו השפעה אלא שיקוף של המקום אליו הגיעה בהתעמקותה בתוכה ומקביל לתרבות הרוחנית ששוררת במזרח הרחוק.
הדימויים של סיון אינם מושגים מתוך השפעה של סגנון או זרם על אף שהיא מתכתבת עם האמנות העכשווית אלא נוצרים בתקשור תרתי משמע. שעות המוזה שלה הינן השכם לפני עלות השחר. נושאי היצירה נולדים אגב מגע עם הנייר השחור והם רוקמים עצמם בקווים וצורות המשרטטות עצמן דרך ידיה בדרך עלומה אינטואיטיבית. רק בהשלמת העבודה נוכחת סיון מה יצרה באותו מועד. הדימויים שציירה, תמיד על נייר שחור במינימום צבעוניות, מקווקווים ומשרטטים חללים רקומים, כיצורים תת מימיים קדומים וראשוניים. האפלה שסביבם מזכירה את תהומות הים ומסמלת את אי ידיעת הנסתר אותו סיון חוקרת במסעה הפרטי אליו נבחרה.
חלק הדימויים מדמים ספינות , חלקן צויר אורנמנטלית, צפות עם משא מורכב ועדין. הספינות פגיעות לכל משב רוח ותנודה, ויחד עם זאת שורדות ומתמידות כציפתה של המדוזה. הן מתארות את תחושת המסע שנכפה על סיון ואותו היא חווה כצופה, נוכחת, ומנתבת גם יחד. סיון היא תיירת בעבר ומביטה בו ממכונת זמן, דימוייה גובלים לעיתים בצורות של עופות וצמחים חנוטים שנשמרו בנצח שאינו מתכלה. האורגניות דומיננטית בדימויים ונראית משומרת ומתועדת כתופעה פלסטית היסטורית שנקלטת בלא מודע של סיוון ומשם מוקרנים החוצה.
בתוך השפע רב הדמיון בולטת הניגודיות בין הזוהר בצבע כסף של הדימויים לבין החשיכה בהם הם שוררים. הזוהר הניזון מתוך עצמו מעיד על כך שהאפלה אינה סופית ואינה משתלטת. האור הפנימי של כל פרט, אדם, עצם ואידיאה יאירו תמיד באפלת אי הוודאות השוררת סביבנו. סיון כהן חווה אופטימיות במסעה אל הבלתי נודע ושולחת את דימוייה הלאה, להווה ולעתיד כדי שיאירו ויעירו כל אחד מאתנו.
יש בעבודות של סיון קלסיקה של נושאים ודימויים שיהיו שלה לתמיד ונצחיים. הם גם מעידים, שנושאי יצירה אינם בהכרח תולדה של ניראות חיצונית ואינם בהכרח פוליטיים או חברתיים, הם יכולים לבוא ממקום בלתי ידוע ועל פניו לא רלוונטי לקיימות ובכל זאת הם חלקים משרשרת שאנו שזורים בה. יש בהן השראה שניתן לחפש תשובות במקומות בהן איננו מורגלים לשאול ולחפש, ולכן אינן מתגלות לכל אחד מאתנו אלא ליחידי סגולה שסיון אחת מהם.
התערוכה תינעל בתאריך 1.8.2020 ,האוצרת ג'ניפר בלוך.