ביום שלישי ה- 23.3.2021 בשעה 12.00 תיפתח במעמד ראש המועצה מר זיו דשא תערוכה קבוצתית בהשתתפות 80 אמנים מזכרון יעקב והסביבה.. התערוכה בליווי אוצרותי של רויטל סילברמן-גרין תתפרש על פני 3 קומות במבנה ששימש בעבר כבית ספר "יעבץ" ישמש בעתיד כבית אמנים לקהילת האמנים המקומית שהינה קהילה תוססת ופעילה. התערוכה הוקמה ביוזמת מח' התרבות בעמותת זמארין ושתוף קבוצת אמני זכרון יעקב.. המקום עבר שיפוץ יסודי בתמיכת המועצה המקומית ונועד לקלוט את שפע הפעילות האמנותית המקומית. מקוצר היריעה לא ניתן בסקירה אחת לתאר את מגוון העבודות והאמנים ולפיכך היא נועדה להיות חלון והצופה אל חלק מהן ואל הסגנונות האמנותיים המוצגים בתערוכה. הקהל הרחב מוזמן להגיע בשעות הביקור.
"מעבירה דף" שרה ריי אמנית ציור ותיקה אשר הציגה בתצוגות יחיד וקבוצתיות , החלה דרכה בציור ריאליסטי ובתהליך שלהתבוננות פנימית ותגובה לרגשותיה עברה בהדרגה לנופים מופשטים המבטאים את מעברה לדף הבא בספר חייה. חוויות חיים ואבדן נדרשו לעיבוד ועריכה מחדש והעבודה המייצגת תהליך זה הינה ציור שעבר מחיקה חלקית על ידי כיסוי חלקים שהסתיים תפקידם באתוס האישי והשארת הזכרונות הסלקטיביים בתודעתה. הציור עבר מחיקה בצבע לבן, וקטעים נבחרים שלו הוסתרו במסקיטייפ שהוסר לאחר מכן וכך נותרו לצפייה. זוהי עבודה של הורדת מסך על פרקים שמיצו את תפקידם והעברת דף לסיפור חייה הנוכחי היוצר בחופש בחירה וביטוי.
הציור השני נוצר בתקופת הקורונה עת טיילה מחוץ לביתה ביציאה זמנית מהסגר, הטבע נוכח באור בהיר בסגנון אימפרסיוניסטי, אך האנשים צוירו בצבע שחור כאבלים וכלואים בסגר שהולך עמם לכל מקום. העבודה מייצגת נאמנה את התחושה שהסגר הינו לא רק מצב טכני אלא הווייה נוכחת וטבועה בנו ולא תישכח במהרה. הטבע מתואר כמפלט מרפא מנחם להוויית הסגר ושאל אורו ולאורנו הפנימי יש לשאוף.
"הווייה מתחדשת" קרן פרגו ממעיין צבי, בת 46 אם לשתי בנות, מתמחה בהחייאה של חפצים, מוצרים ודפי נייר אשר עשו את שלהם והושלכו כזכרונות חסרי ערך. לדידה של האמנית החפצים אינו עצם דומם אלא נושאי זכרון של חיים בהם שימש , שימחו והיו חלק מחוויות של בעליהם. החומרים בין אם דפי תווים או קרעי מגזין וכל חפץ "נושא מזכרת" הינם חומרים חיים אותם היא עוטפת בריקמה, בצבע מחוררת ומוסיפה להם נופך עכשווי מחוויותיה ונותנת לרבדי העבודה לספר סיפור חדש המחובר למקורות משלו ומהווה ישות סיפורית. העבודות של קרן פרגו נעות במרחב של הרדימייד , מחזור, ושמשוב במקוריות ייחודית. הם רבדים של חום אנושי וסיפורים שלא סופרו ומהווים מיצג של החייאה, שימור והתחדשות. עבודותיה הינן למכירה בסטודיו שהיא מפעילה בקבוץ מעיין צבי השכן.
" מציאות ניגודית" עינת אלוני ממושב תלמי אלעזר שליד חדרה. נמצאת בתחנת חיים בו היא מתבוננת על ניסיונה וחוויותיה בעבר מול הווה מורכב מניגודים. עינת אלוני הינה בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה, ציירה מתמיד ולמדה אצל מורים ומדריכים שונים ובמדרשה. היא עובדת כמנהלת פרסום ושווק בזמארין, תפקיד ששואב מכישוריה ביחסי אנוש ופרסום ולעומת זאת היא מתרגלת של מדיטציה בודהיסטית המשרה אווירת פשטות והרמוניה עם היש והעכשווי. ציורה מייצג את הניגודיות של חייה. הפיל הוא חיית טבע ומייצג חופש עוצמתי כשהוא נמצב במשרד טיפוסי מסודר ואפור.
המשרד הוא המציאות הקיומית והפיל הוא מאוויי נפש לחופש ממטלות והדאגה לקיום. על הפיל יושבת ילדה עם מסיכת צלילה שעשיה להיראות גם כמתקן למציאות מדומה, שניהם מפלט של אסקפיזם אל טבע מדומיין. הסגנון ריאליסטי ואמירתו ברורה. רישום אחר המוצג בתערוכה מתאר קבוצת מודטים בשקט של הריטואל המדיטטיבי. הציוד מתאר את תחושתה של האמנית לקיומו שלבסיס פשוט נקי ממאוויים ונחווה בעת המדיטציה כרגע של אמת נחווית.
"מעבד בזמן". מוריס כהן הינו שחקן תיאטרון ומעוטר בפרסים על הופעות בסרטים וכיום אמן יוצר. מוריס כהן החל ליצור לפני כ 8 שנים כצורך לביטוי תחושות שלא באו לביטוי בעולם המשחק. הוא משתף פעולה עם האמן רוסלו שמריה ובעבודות הם נותנים לחומרים כמו בטון, ברזל ונחושת אפשרויות ביטוי אל-חומריות. אלה מעניקות לחומרים איכויות דינמיות של השתנות והשפעה סביבתית המקבילה לאלו שהאדם חווה. לימודיו בתחום האמנות לא היו סדורים והיו מושפעים מהיותו אוטודידקט בגישתו ולומד את מה שבחר. בתהליך היצירה מוריס כהן מוסיף לבטון מתכות שונות, מלחים, תבלינים ומחצבים המהווים זרזי שינוי ע"י התחמצנות טבעית.
בין העבודות ישנם גם אלמנטים תלויים. העצמים מגיבים לתנאי מזג האוויר ולתהליכים הכימיים הפנימיים כשההשתנות היא פנימית וגם חצונית. המיצג מתאר דינמיות נחבאת מן העין הנחוות מבחוץ כאשר כל חומר עובר את המטמורפוזה שלו מחומר סטטי לחומר החווה השתנות. האמירה הסמויה של האמן היא שאין חומר מת והכל כפוף לתהליכים חיצוניים (אקסוגניים) ופנימיים (אנדוגניים) המהווים את מהות החיים של לידה התפתחות וכליה. האמנות של מוריס כהן הינה מושגית ומהווה שפה עכשווית המתארת חוויה קיומית אוניברסלית. המיצגים מתפקדים כממחישי אמירה, חוויה והאחדה בינינו ובין החומרים מהם כולנו מורכבים בסופו של דבר.
התערוכה תתקיים עד ה 22.4.2021 . שעות הביקור הינן: בימים ב'-ה' משעה 10.00-עד 17.00 .ביום ו' משעה 10.00 עד 14.00
אוצרות התערוכה: רויטל סילברמן -גרין ריכוז התערוכה: ציפי אורוביץ. צילומים: ג'אלה ארדיטי
כתב וערך: יואל אמת חבר איגוד העתונאים במגזר האקדמי.
מקבלת ונהנית מסקירותיך.
אשמח שתסקור גם את עבודותי, כפי שהתכוונת במפגשנו האחרון בביתי.
תערוכה זו היא פרי עבודה משותפת וסיזיפית של רויטל ושלי, חוויה בפני עצמה.
ציפי