בתאריך 25.8.2020 נפתחת בגלריה תערוכה קבוצתית של אמנות ישראלית עכשווית המונה 27 אמנים ואמניות. התערוכה נקראת בין היתר " ריאליזם קסום בעמק" שואבת את השם מהזרם האמנותי "ריאליזם פנטסטי". למרות התרגום הקסום לסגנון זה המשמעות המקורית היתה "ריאליזם מדומיין". הזרם נבע בדומה לאוונגרד כמחאה להיצמדות לסגנונות ריאליסטיים וגם ניגודיהם כמו סגנון האבסטרקט למשל שהפכו לקונפורמיים ולא פילחו את המציאות המורכבת ע"י שימוש במרכיביה הנראים לעין והפיכתם להיגדי מחאה, סתירה וניעור של הנינוחות האמנותית.
אדית פרוים תושבת תמרת אשר התמחתה בטפול באמנות לאוכלוסיה עם צרכים מיוחדים משתמשת בדימוי ה"וונדרוומן" כדי לומר את אשר על ליבה, לפיה תפקידי האשה מול מעמדה בחברה מעיד על יכולות בלתי רגילות ועל הצורך של כל בת אדם להאמין בכך ולהעצים עצמה, זאת בחברה לא שוויונית כלפי נשים, ובחלק מהמגזרים אף חסרות מעמד הן נאבקות על העצמאות המעמדית והערכית. פרוים למדה במספר מגוון של בתי הכשרה לאמנות כמטרה לטפל באמצעותה בהעצמת האני של נצרכים לחוזקה וטיפוח ואת תוצרי יכולותיה ניתן לראות בתערוכה זו השזורה היגדים חברתיים ערכיים.
לירון אוחיון בקהל משתמשת בקוטביות כדי לומר מי אנו והיכן אנו חיים. בעמק החקלאי הפתוח החליפה את דמות החקלאי עם הטרקטור בשניים הצועדים עם מסיכות על הפנים. שניהם נציגי המגדר הלהט"בי ושל מציאות מורכבת בה הזהות האישית, מינית, שייכות לחברה ולארץ עוברת ריבוי, גם ריסוק וגיוון בלתי צפוי אך בלתי נמנע. המיצג טוען את העובדה שאנו חיים בתקופת מעבר מהחלוצי האידיאלי אל הריבוי והשונות שלא ניתן להגדירה אלא כפלורליזם רב תחומי. לירון אוחיון מדריכה בבית ספר מקצועי חברתי בחיפה התואם את זיקתה האישית למעורבות קהילתית בין עסוק וחברה ולכך היא מטיפה בעבודותיה. גם בעבודותיה היא משלבת תחומים בין צילום, קולאז' ודה קופאז' כביטוי לצורך לערבב תחומים ולהביע את המיטב משונות המתאחדת לשלם דינמי.
יפה קורנט אמנית ופסלת רב תחומית, שלא בחלה באמנות הצילום, עיבוד עץ, זכוכית, ברזל ויציקות, ואף למדה במכללת אורנים, כל זאת במקביל לעיסוקה כרופאת עיניים. כל חייה עסקה במקביל בשני עסוקיה, טובלת במציאות קלינית ובמוזה גם יחד. מבטה אל המציאות מתייחס לסינדרום הסגידה לדמות אידילית, בובת ה"בארבי" המוכרת לכולם. דימוי זה מושלם לכאורה עיצב את זהותם של דורות של ילדים וילדות עובר אצל האמנית עיבוד גרוטסקי. הבארבי עסוקה במצעדים צבאיים ובמופעי ראווה. העבודות מגכיחות את התופעה ואת החולשה האנושית המקבילה לה של סגידה למודלים על אנושיים תוך התבטלות אישית. הבארבי היא הראי של חולשה טרגית זו. יש בעבודה של האמנית גם ביקורת על השמוש בסטראוטיפים אידיליים כדי ליצור זהות צרכנית שהופכת עם ההתבגרות לזהות פוליטית הבורחת ממבחן השונות והערך הנפרד שיש לכל אחד מאתנו אל שיפוט לא רציונלי .
טוביה כהן תושב עפולה עוסק במסגור תמונות לאחר שעסק במכונאות טרקטורים. במקביל החל ללמוד באוניברסיטת חיפה. ניתן לתארו כסקרן של אפשרויות הביטוי בחומר, של העצמי, זהות, ושייכות. העבודה שהוא מציג מורכבת ממספר פלטות זכוכית אשר על כל אחת צוינו אלמנטים מעל לצלום גופו החשוף. בעבודה הנקראת "טורסו על צלחת" הוא מנגיש את גופו כמאכל בין שתי צלחות. מבחינתו העבודה עוסקת בגבריות, בגוף ואיבריו הפנימיים וחיצוניים עם חשיפה עצמית והיתר לחדירה לפרטיות לכאורה. המיצג חוקר את ההתעניינות בנושא ובדיון בהגדרה עצמית שלא מוצא וטעון פענוח. מצב הגבריות, מעמדו וזהותו בסביבה ושיפוטיות חברתית משתנה נותרים כסימן שאלה אישי.
הגלריה העירונית בעפולה מהווה מרכז לאמנות מתחדשת בעיר שהיא מגוונת באוכלוסיה מעדות שונות ונעה בין עבר והווה משתנה כל העת. העיר נמצאת בפרשת דרכים בין מרחב חקלאי ומתחם אורבני והניגודיות הרב תחומית של הוויתה עוברים השתקפות בתערוכה זו ובעבודתו של האוצר עוז זלוף השוקד לתת לה מעמד מתחדש ומחדש גם יחד. למבקר צפויה חוויה מאתגרת, מטרידת מנוחה וטעונת מעורבות וכל זה לטובה.
משתתפים ומשתתפות אמנים נוספים אשר לא ניתן לראיין אותם בסקירה מצומצמת זו ועימם הסליחה . אוצר התערוכה – עוז זלוף
ראיין וכתב : יואל אמת- חבר איגוד העיתונאים במגזר האקדמי.
זו היתה זכות לכתוב את הסקירה על תערוכה זו.